Follow:

   Follow Action For Jesus Lifestyle on:

1.  https://actionforjesuslifestyle.blogspot.com

AND

2.  https://tersduvenage73.wixsite.com/website-1

Psalm 116: Hebrews and English:

 Hebrews:

הפרק 116

אהבתי כי ישמע יהוה את קולי תחנוני׃

2 כי הטה אזנו לי ובימי אקרא׃

3 אפפוני חבלי מות ומצרי שאול מצאוני צרה ויגון אמצא׃

4 ובשם יהוה אקרא אנה יהוה מלטה נפשי׃

5 חנון יהוה וצדיק ואלהינו מרחם׃

6 שמר פתאים יהוה דלותי ולי יהושיע׃

7 שובי נפשי למנוחיכי כי יהוה גמל עליכי׃

8 כי חלצת נפשי ממות את עיני מן דמעה את רגלי מדחי׃

9 אתהלך לפני יהוה בארצות החיים׃

10 האמנתי כי אדבר אני עניתי מאד׃

11 אני אמרתי בחפזי כל האדם כזב׃

12 מה אשיב ליהוה כל תגמולוהי עלי׃

13 כוס ישועות אשא ובשם יהוה אקרא׃

14 נדרי ליהוה אשלם נגדה נא לכל עמו׃

15 יקר בעיני יהוה המותה לחסידיו׃

16 אנה יהוה כי אני עבדך אני עבדך בן אמתך פתחת למוסרי׃

17 לך אזבח זבח תודה ובשם יהוה אקרא׃

18 נדרי ליהוה אשלם נגדה נא לכל עמו׃

19 בחצרות בית יהוה בתוככי ירושלם הללו יה׃

English:

"I love the Lord because he hears my voice

    and my prayer for mercy.

Because he bends down to listen,

    I will pray as long as I have breath!

Death wrapped its ropes around me;

    the terrors of the grave overtook me.

    I saw only trouble and sorrow.

Then I called on the name of the Lord:

    “Please, Lord, save me!”

How kind the Lord is! How good he is!

    So merciful, this God of ours!

The Lord protects those of childlike faith;

    I was facing death, and he saved me.

Let my soul be at rest again,

    for the Lord has been good to me.

He has saved me from death,

    my eyes from tears,

    my feet from stumbling.

And so I walk in the Lord’s presence

    as I live here on earth!

I believed in you, so I said,

    “I am deeply troubled, Lord.”

In my anxiety I cried out to you,

    “These people are all liars!”

What can I offer the Lord

    for all he has done for me?

I will lift up the cup of salvation

    and praise the Lord’s name for saving me.

I will keep my promises to the Lord

    in the presence of all his people.

The Lord cares deeply

    when his loved ones die.

O Lord, I am your servant;

    yes, I am your servant, born into your household;

    you have freed me from my chains.

I will offer you a sacrifice of thanksgiving

    and call on the name of the Lord.

I will fulfill my vows to the Lord

    in the presence of all his people—

in the house of the Lord

    in the heart of Jerusalem.

Praise the Lord!"

Genesis 4: Hebrews and English:

 Hebrews:

הפרק 4

והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה׃

2 ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה׃

3 ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה׃

4 והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו׃

5 ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו׃

6 ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך׃

7 הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו׃

8 ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו׃

9 ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי׃

10 ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה׃

11 ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך׃

12 כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ׃

13 ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא׃

14 הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני׃

15 ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו׃

16 ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן׃

17 וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך׃

18 ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך׃

19 ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה׃

20 ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה׃

21 ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב׃

22 וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה׃

23 ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי׃

24 כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה׃

25 וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין׃

26 ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה׃

English:

"Cain and Abel

Now Adam had sexual relations with his wife, Eve, and she became pregnant. When she gave birth to Cain, she said, “With the Lord’s help, I have produced a man!”  Later she gave birth to his brother and named him Abel.

When they grew up, Abel became a shepherd, while Cain cultivated the ground.  When it was time for the harvest, Cain presented some of his crops as a gift to the Lord.  Abel also brought a gift—the best portions of the firstborn lambs from his flock. The Lord accepted Abel and his gift, but he did not accept Cain and his gift. This made Cain very angry, and he looked dejected.

“Why are you so angry?” the Lord asked Cain. “Why do you look so dejected?  You will be accepted if you do what is right. But if you refuse to do what is right, then watch out! Sin is crouching at the door, eager to control you. But you must subdue it and be its master.”

One day Cain suggested to his brother, “Let’s go out into the fields.” And while they were in the field, Cain attacked his brother, Abel, and killed him.

Afterward the Lord asked Cain, “Where is your brother? Where is Abel?”

“I don’t know,” Cain responded. “Am I my brother’s guardian?”

But the Lord said, “What have you done? Listen! Your brother’s blood cries out to me from the ground!  Now you are cursed and banished from the ground, which has swallowed your brother’s blood.  No longer will the ground yield good crops for you, no matter how hard you work! From now on you will be a homeless wanderer on the earth.”

Cain replied to the Lord, “My punishment is too great for me to bear!  You have banished me from the land and from your presence; you have made me a homeless wanderer. Anyone who finds me will kill me!”

The Lord replied, “No, for I will give a sevenfold punishment to anyone who kills you.” Then the Lord put a mark on Cain to warn anyone who might try to kill him.  So Cain left the Lord’s presence and settled in the land of Nod, east of Eden.

The Descendants of Cain

Cain had sexual relations with his wife, and she became pregnant and gave birth to Enoch. Then Cain founded a city, which he named Enoch, after his son.  Enoch had a son named Irad. Irad became the father of Mehujael. Mehujael became the father of Methushael. Methushael became the father of Lamech.

Lamech married two women. The first was named Adah, and the second was Zillah.  Adah gave birth to Jabal, who was the first of those who raise livestock and live in tents.  His brother’s name was Jubal, the first of all who play the harp and flute.  Lamech’s other wife, Zillah, gave birth to a son named Tubal-cain. He became an expert in forging tools of bronze and iron. Tubal-cain had a sister named Naamah.  One day Lamech said to his wives,

“Adah and Zillah, hear my voice;

    listen to me, you wives of Lamech.

I have killed a man who attacked me,

    a young man who wounded me.

If someone who kills Cain is punished seven times,

    then the one who kills me will be punished seventy-seven times!”

The Birth of Seth

Adam had sexual relations with his wife again, and she gave birth to another son. She named him Seth, for she said, “God has granted me another son in place of Abel, whom Cain killed.” When Seth grew up, he had a son and named him Enosh. At that time people first began to worship the Lord by name."

Genesis 3: Hebrews and English:

 Hebrews:

הפרק 3

והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃

2 ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל׃

3 ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון׃

4 ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון׃

5 כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃

6 ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל׃

7 ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת׃

8 וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃

9 ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה׃

10 ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא׃

11 ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת׃

12 ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל׃

13 ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל׃

14 ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך׃

15 ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב׃

16 אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך׃

17 ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך׃

18 וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה׃

19 בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב׃

20 ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי׃

21 ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם׃

22 ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׃

23 וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם׃

24 ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים׃

English:

"The Man and Woman Sin

The serpent was the shrewdest of all the wild animals the Lord God had made. One day he asked the woman, “Did God really say you must not eat the fruit from any of the trees in the garden?”

“Of course we may eat fruit from the trees in the garden,” the woman replied.  “It’s only the fruit from the tree in the middle of the garden that we are not allowed to eat. God said, ‘You must not eat it or even touch it; if you do, you will die.’”

“You won’t die!” the serpent replied to the woman.  “God knows that your eyes will be opened as soon as you eat it, and you will be like God, knowing both good and evil.”

The woman was convinced. She saw that the tree was beautiful and its fruit looked delicious, and she wanted the wisdom it would give her. So she took some of the fruit and ate it. Then she gave some to her husband, who was with her, and he ate it, too.  At that moment their eyes were opened, and they suddenly felt shame at their nakedness. So they sewed fig leaves together to cover themselves.

When the cool evening breezes were blowing, the man and his wife heard the Lord God walking about in the garden. So they hid from the Lord God among the trees. Then the Lord God called to the man, “Where are you?”

He replied, “I heard you walking in the garden, so I hid. I was afraid because I was naked.”

“Who told you that you were naked?” the Lord God asked. “Have you eaten from the tree whose fruit I commanded you not to eat?”

The man replied, “It was the woman you gave me who gave me the fruit, and I ate it.”

Then the Lord God asked the woman, “What have you done?”

“The serpent deceived me,” she replied. “That’s why I ate it.”

Then the Lord God said to the serpent,

“Because you have done this, you are cursed

    more than all animals, domestic and wild.

You will crawl on your belly,

    groveling in the dust as long as you live.

And I will cause hostility between you and the woman,

    and between your offspring and her offspring.

He will strike your head,

    and you will strike his heel.”

Then he said to the woman,

“I will sharpen the pain of your pregnancy,

    and in pain you will give birth.

And you will desire to control your husband,

    but he will rule over you.”

And to the man he said,

“Since you listened to your wife and ate from the tree

    whose fruit I commanded you not to eat,

the ground is cursed because of you.

    All your life you will struggle to scratch a living from it.

It will grow thorns and thistles for you,

    though you will eat of its grains.

By the sweat of your brow

    will you have food to eat

until you return to the ground

    from which you were made.

For you were made from dust,

    and to dust you will return.”

Paradise Lost: God’s Judgment

Then the man—Adam—named his wife Eve, because she would be the mother of all who live. And the Lord God made clothing from animal skins for Adam and his wife.

Then the Lord God said, “Look, the human beings have become like us, knowing both good and evil. What if they reach out, take fruit from the tree of life, and eat it? Then they will live forever!”  So the Lord God banished them from the Garden of Eden, and he sent Adam out to cultivate the ground from which he had been made.  After sending them out, the Lord God stationed mighty cherubim to the east of the Garden of Eden. And he placed a flaming sword that flashed back and forth to guard the way to the tree of life."

Genesis 2: Hebrews and English:

 Hebrews:

הפרק 2

ויכלו השמים והארץ וכל צבאם׃

2 ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה׃

3 ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות׃

4 אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃

5 וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃

6 ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃

7 וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃

8 ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃

9 ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃

10 ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃

11 שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃

12 וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃

13 ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש׃

14 ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃

15 ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃

16 ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃

17 ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃

18 ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׃

19 ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃

20 ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו׃

21 ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃

22 ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם׃

23 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃

24 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃

25 ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃

English:

"So the creation of the heavens and the earth and everything in them was completed.  On the seventh day God had finished his work of creation, so he rested from all his work.  And God blessed the seventh day and declared it holy, because it was the day when he rested from all his work of creation.

This is the account of the creation of the heavens and the earth.

The Man and Woman in Eden

When the Lord God made the earth and the heavens,  neither wild plants nor grains were growing on the earth. For the Lord God had not yet sent rain to water the earth, and there were no people to cultivate the soil.  Instead, springs came up from the ground and watered all the land.  Then the Lord God formed the man from the dust of the ground. He breathed the breath of life into the man’s nostrils, and the man became a living person.

Then the Lord God planted a garden in Eden in the east, and there he placed the man he had made.  The Lord God made all sorts of trees grow up from the ground—trees that were beautiful and that produced delicious fruit. In the middle of the garden he placed the tree of life and the tree of the knowledge of good and evil.

A river flowed from the land of Eden, watering the garden and then dividing into four branches.  The first branch, called the Pishon, flowed around the entire land of Havilah, where gold is found.  The gold of that land is exceptionally pure; aromatic resin and onyx stone are also found there.  The second branch, called the Gihon, flowed around the entire land of Cush.  The third branch, called the Tigris, flowed east of the land of Asshur. The fourth branch is called the Euphrates.

The Lord God placed the man in the Garden of Eden to tend and watch over it.  But the Lord God warned him, “You may freely eat the fruit of every tree in the garden—  except the tree of the knowledge of good and evil. If you eat its fruit, you are sure to die.”

Then the Lord God said, “It is not good for the man to be alone. I will make a helper who is just right for him.”  So the Lord God formed from the ground all the wild animals and all the birds of the sky. He brought them to the man to see what he would call them, and the man chose a name for each one.  He gave names to all the livestock, all the birds of the sky, and all the wild animals. But still there was no helper just right for him.

So the Lord God caused the man to fall into a deep sleep. While the man slept, the Lord God took out one of the man’s ribs and closed up the opening.  Then the Lord God made a woman from the rib, and he brought her to the man.

“At last!” the man exclaimed.

“This one is bone from my bone,

    and flesh from my flesh!

She will be called ‘woman,’

    because she was taken from ‘man.’”

This explains why a man leaves his father and mother and is joined to his wife, and the two are united into one.

Now the man and his wife were both naked, but they felt no shame."

Genesis 1: Hebrews and English:

Hebrews:

הפרק 1

בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׃

2 והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים׃

3 ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור׃

4 וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׃

5 ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד׃

6 ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׃

7 ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן׃

8 ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני׃

9 ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן׃

10 ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב׃

11 ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן׃

12 ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב׃

13 ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי׃

14 ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים׃

15 והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן׃

16 ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים׃

17 ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ׃

18 ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב׃

19 ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי׃

20 ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים׃

21 ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב׃

22 ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ׃

23 ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי׃

24 ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן׃

25 ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב׃

26 ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ׃

27 ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם׃

28 ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ׃

29 ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה׃

30 ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן׃

31 וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי׃

English:

"The Account of Creation

In the beginning God created the heavens and the earth.  The earth was formless and empty, and darkness covered the deep waters. And the Spirit of God was hovering over the surface of the waters.

Then God said, “Let there be light,” and there was light.  And God saw that the light was good. Then he separated the light from the darkness.  God called the light “day” and the darkness “night.”

And evening passed and morning came, marking the first day.

Then God said, “Let there be a space between the waters, to separate the waters of the heavens from the waters of the earth.”  And that is what happened. God made this space to separate the waters of the earth from the waters of the heavens.  God called the space “sky.”

And evening passed and morning came, marking the second day.

Then God said, “Let the waters beneath the sky flow together into one place, so dry ground may appear.” And that is what happened.  God called the dry ground “land” and the waters “seas.” And God saw that it was good.  Then God said, “Let the land sprout with vegetation—every sort of seed-bearing plant, and trees that grow seed-bearing fruit. These seeds will then produce the kinds of plants and trees from which they came.” And that is what happened.  The land produced vegetation—all sorts of seed-bearing plants, and trees with seed-bearing fruit. Their seeds produced plants and trees of the same kind. And God saw that it was good.

And evening passed and morning came, marking the third day.

Then God said, “Let lights appear in the sky to separate the day from the night. Let them be signs to mark the seasons, days, and years.  Let these lights in the sky shine down on the earth.” And that is what happened.  God made two great lights—the larger one to govern the day, and the smaller one to govern the night. He also made the stars.  God set these lights in the sky to light the earth,  to govern the day and night, and to separate the light from the darkness. And God saw that it was good.

And evening passed and morning came, marking the fourth day.

Then God said, “Let the waters swarm with fish and other life. Let the skies be filled with birds of every kind.”  So God created great sea creatures and every living thing that scurries and swarms in the water, and every sort of bird—each producing offspring of the same kind. And God saw that it was good.  Then God blessed them, saying, “Be fruitful and multiply. Let the fish fill the seas, and let the birds multiply on the earth.”

And evening passed and morning came, marking the fifth day.

Then God said, “Let the earth produce every sort of animal, each producing offspring of the same kind—livestock, small animals that scurry along the ground, and wild animals.” And that is what happened.  God made all sorts of wild animals, livestock, and small animals, each able to produce offspring of the same kind. And God saw that it was good.

Then God said, “Let us make human beings in our image, to be like us. They will reign over the fish in the sea, the birds in the sky, the livestock, all the wild animals on the earth, and the small animals that scurry along the ground.”

So God created human beings in his own image.

    In the image of God he created them;

    male and female he created them.

Then God blessed them and said, “Be fruitful and multiply. Fill the earth and govern it. Reign over the fish in the sea, the birds in the sky, and all the animals that scurry along the ground.”

Then God said, “Look! I have given you every seed-bearing plant throughout the earth and all the fruit trees for your food.  And I have given every green plant as food for all the wild animals, the birds in the sky, and the small animals that scurry along the ground—everything that has life.” And that is what happened.

Then God looked over all he had made, and he saw that it was very good!

And evening passed and morning came, marking the sixth day."

Do not fear!! Psalm 91:

 

"Those who live in the shelter of the Most High

will find rest in the shadow of the Almighty.

This I declare about the Lord:
He alone is my refuge, my place of safety;
    he is my God, and I trust him.
For he will rescue you from every trap
    and protect you from deadly disease.
He will cover you with his feathers.
    He will shelter you with his wings.
    His faithful promises are your armor and protection.
Do not be afraid of the terrors of the night,
    nor the arrow that flies in the day.
Do not dread the disease that stalks in darkness,
    nor the disaster that strikes at midday.
Though a thousand fall at your side,
    though ten thousand are dying around you,
    these evils will not touch you.
Just open your eyes,
    and see how the wicked are punished.
 
If you make the Lord your refuge,
    if you make the Most High your shelter,
no evil will conquer you;
    no plague will come near your home.
For he will order his angels
    to protect you wherever you go.
They will hold you up with their hands
    so you won’t even hurt your foot on a stone.
You will trample upon lions and cobras;
    you will crush fierce lions and serpents under your feet!
 
The Lord says, “I will rescue those who love me.
    I will protect those who trust in my name.
When they call on me, I will answer;
    I will be with them in trouble.
    I will rescue and honor them.
I will reward them with a long life
    and give them my salvation."

SALVATION PRAYER:

 

Heavenly Father, I acknowledge that I am a sinner. I come to you and ask you to forgive me for my sins. I surrender my life to you. Come into my life and guide me. Show me your will and not my will. In Jesus Name Amen!!

Be born again to enter the Kingdom of God!!

 

1.  John 3:  "Jesus replied, I tell you the truth, unless you are born again, you cannot see the Kingdom of  God."

2.  John 3: "So don't be surprised when I say, 'You must be born again.' "

3.  Matthew 7: "You can enter God's Kingdom only through the narrow gate.  The highway to hell is broad, and its gate is wide for many who choose that way.  But the gateway to life is very narrow and the road is difficult, and only a  few ever find it."

4.  Matthew 7: "Not everyone who calls out to me, 'Lord! Lord!' will enter the Kingdom of Heaven.  Only those who actually do the will of my Father in heaven will enter."

5.  Matthew 7: "On judgment day many will say to me, 'Lord! Lord!' We prophesied in your name and cast out demons in your name and performed many miracles in your name.' But I will reply, 'I never knew you.  Get away from me, you who break God's laws."

6.  1 Peter 1: "Blessed be the God and Father of our Lord Jesus Christ, who according to His great mercy has caused us to be born again to a living hope through the resurrection of Jesus Christ from the dead."

7.  Acts 2: "Peter said to them, "Repent, and each of you be baptized in the name of Jesus Christ for the forgiveness of your sins; and you will receive the gift of the Holy Spirit."

8.  John 3: "Jesus answered, "Truly, truly, I say to you, unless one is born of water and the Spirit he cannot enter into the kingdom of God."

9.  John 1: "They are reborn - not with a physical birth resulting from human passion or plan, but a birth that comes from God."

10. 1 Peter 1: "for you have been born again not of seed which is perishable but imperishable, that is, through the living and enduring word of God."

Follow:

   Follow Action For Jesus Lifestyle on:

1.  https://actionforjesuslifestyle.blogspot.com

AND

2.  https://tersduvenage73.wixsite.com/website-1

Psalm 25: Hebrews and English:

 Hebrews:

הפרק 25

לדוד אליך יהוה נפשי אשא׃

2 אלהי בך בטחתי אל אבושה אל יעלצו איבי לי׃

3 גם כל קויך לא יבשו יבשו הבוגדים ריקם׃

4 דרכיך יהוה הודיעני ארחותיך למדני׃

5 הדריכני באמתך ולמדני כי אתה אלהי ישעי אותך קויתי כל היום׃

6 זכר רחמיך יהוה וחסדיך כי מעולם המה׃

7 חטאות נעורי ופשעי אל תזכר כחסדך זכר לי אתה למען טובך יהוה׃

8 טוב וישר יהוה על כן יורה חטאים בדרך׃

9 ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו׃

10 כל ארחות יהוה חסד ואמת לנצרי בריתו ועדתיו׃

11 למען שמך יהוה וסלחת לעוני כי רב הוא׃

12 מי זה האיש ירא יהוה יורנו בדרך יבחר׃

13 נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ׃

14 סוד יהוה ליראיו ובריתו להודיעם׃

15 עיני תמיד אל יהוה כי הוא יוציא מרשת רגלי׃

16 פנה אלי וחנני כי יחיד ועני אני׃

17 צרות לבבי הרחיבו ממצוקותי הוציאני׃

18 ראה עניי ועמלי ושא לכל חטאותי׃

19 ראה אויבי כי רבו ושנאת חמס שנאוני׃

20 שמרה נפשי והצילני אל אבוש כי חסיתי בך׃

21 תם וישר יצרוני כי קויתיך׃

22 פדה אלהים את ישראל מכל צרותיו׃

English:

"Psalm 25

A psalm of David.

O Lord, I give my life to you.

     I trust in you, my God!

Do not let me be disgraced,

    or let my enemies rejoice in my defeat.

 No one who trusts in you will ever be disgraced,

    but disgrace comes to those who try to deceive others.

 Show me the right path, O Lord;

    point out the road for me to follow.

 Lead me by your truth and teach me,

    for you are the God who saves me.

    All day long I put my hope in you.

 Remember, O Lord, your compassion and unfailing love,

    which you have shown from long ages past.

 Do not remember the rebellious sins of my youth.

    Remember me in the light of your unfailing love,

    for you are merciful, O Lord.

 The Lord is good and does what is right;

    he shows the proper path to those who go astray.

 He leads the humble in doing right,

    teaching them his way.

 The Lord leads with unfailing love and faithfulness

    all who keep his covenant and obey his demands.

 For the honor of your name, O Lord,

    forgive my many, many sins.

 Who are those who fear the Lord?

    He will show them the path they should choose.

 They will live in prosperity,

    and their children will inherit the land.

 The Lord is a friend to those who fear him.

    He teaches them his covenant.

 My eyes are always on the Lord,

    for he rescues me from the traps of my enemies.

 Turn to me and have mercy,

    for I am alone and in deep distress.

 My problems go from bad to worse.

    Oh, save me from them all!

 Feel my pain and see my trouble.

    Forgive all my sins.

 See how many enemies I have

    and how viciously they hate me!

Protect me! Rescue my life from them!

    Do not let me be disgraced, for in you I take refuge.

 May integrity and honesty protect me,

    for I put my hope in you.

 O God, ransom Israel

    from all its troubles."

Genesis 50: Hebrews and English:

 Hebrews:

הפרק 50

ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו׃

2 ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל׃

3 וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום׃

4 ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר׃

5 אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה׃

6 ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך׃

7 ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים׃

8 וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן׃

9 ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד׃

10 ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים׃

11 וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן׃

12 ויעשו בניו לו כן כאשר צום׃

13 וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר מאת עפרן החתי על פני ממרא׃

14 וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו׃

15 ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו׃

16 ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר׃

17 כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו׃

18 וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים׃

19 ויאמר אלהם יוסף אל תיראו כי התחת אלהים אני׃

20 ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם רב׃

21 ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם׃

22 וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים׃

23 וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן מנשה ילדו על ברכי יוסף׃

24 ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב׃

25 וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את עצמתי מזה׃

26 וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים׃

English:

"Joseph threw himself on his father and wept over him and kissed him.  Then Joseph told the physicians who served him to embalm his father’s body; so Jacob was embalmed.  The embalming process took the usual forty days. And the Egyptians mourned his death for seventy days.

When the period of mourning was over, Joseph approached Pharaoh’s advisers and said, “Please do me this favor and speak to Pharaoh on my behalf.  Tell him that my father made me swear an oath. He said to me, ‘Listen, I am about to die. Take my body back to the land of Canaan, and bury me in the tomb I prepared for myself.’ So please allow me to go and bury my father. After his burial, I will return without delay.”

Pharaoh agreed to Joseph’s request. “Go and bury your father, as he made you promise,” he said. So Joseph went up to bury his father. He was accompanied by all of Pharaoh’s officials, all the senior members of Pharaoh’s household, and all the senior officers of Egypt.  Joseph also took his entire household and his brothers and their households. But they left their little children and flocks and herds in the land of Goshen.  A great number of chariots and charioteers accompanied Joseph.

When they arrived at the threshing floor of Atad, near the Jordan River, they held a very great and solemn memorial service, with a seven-day period of mourning for Joseph’s father.  The local residents, the Canaanites, watched them mourning at the threshing floor of Atad. Then they renamed that place (which is near the Jordan) Abel-mizraim, for they said, “This is a place of deep mourning for these Egyptians.”

So Jacob’s sons did as he had commanded them.  They carried his body to the land of Canaan and buried him in the cave in the field of Machpelah, near Mamre. This is the cave that Abraham had bought as a permanent burial site from Ephron the Hittite.

Joseph Reassures His Brothers

After burying Jacob, Joseph returned to Egypt with his brothers and all who had accompanied him to his father’s burial.  But now that their father was dead, Joseph’s brothers became fearful. “Now Joseph will show his anger and pay us back for all the wrong we did to him,” they said.

So they sent this message to Joseph: “Before your father died, he instructed us to say to you: ‘Please forgive your brothers for the great wrong they did to you—for their sin in treating you so cruelly.’ So we, the servants of the God of your father, beg you to forgive our sin.” When Joseph received the message, he broke down and wept.  Then his brothers came and threw themselves down before Joseph. “Look, we are your slaves!” they said.

But Joseph replied, “Don’t be afraid of me. Am I God, that I can punish you?  You intended to harm me, but God intended it all for good. He brought me to this position so I could save the lives of many people.  No, don’t be afraid. I will continue to take care of you and your children.” So he reassured them by speaking kindly to them.

The Death of Joseph

So Joseph and his brothers and their families continued to live in Egypt. Joseph lived to the age of 110.  He lived to see three generations of descendants of his son Ephraim, and he lived to see the birth of the children of Manasseh’s son Makir, whom he claimed as his own.

“Soon I will die,” Joseph told his brothers, “but God will surely come to help you and lead you out of this land of Egypt. He will bring you back to the land he solemnly promised to give to Abraham, to Isaac, and to Jacob.”

Then Joseph made the sons of Israel swear an oath, and he said, “When God comes to help you and lead you back, you must take my bones with you.”  So Joseph died at the age of 110. The Egyptians embalmed him, and his body was placed in a coffin in Egypt."

Genesis 49: Hebrews and English:

 Hebrews:

הפרק 49

ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים׃

2 הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם׃

3 ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז׃

4 פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה׃

5 שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם׃

6 בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור׃

7 ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל׃

8 יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך׃

9 גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו׃

10 לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים׃

11 אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה׃

12 חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב׃

13 זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו על צידן׃

14 יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים׃

15 וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד׃

16 דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל׃

17 יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור׃

18 לישועתך קויתי יהוה׃

19 גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב׃

20 מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך׃

21 נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי שפר׃

22 בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור׃

23 וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים׃

24 ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל׃

25 מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם׃

26 ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו׃

27 בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל׃

28 כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם׃

29 ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבתי אל המערה אשר בשדה עפרון החתי׃

30 במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי לאחזת קבר׃

31 שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה׃

32 מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת׃

33 ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו׃

English:

"Jacob’s Last Words to His Sons

Then Jacob called together all his sons and said, “Gather around me, and I will tell you what will happen to each of you in the days to come.

“Come and listen, you sons of Jacob;

    listen to Israel, your father.

“Reuben, you are my firstborn, my strength,

    the child of my vigorous youth.

    You are first in rank and first in power.

But you are as unruly as a flood,

    and you will be first no longer.

For you went to bed with my wife;

    you defiled my marriage couch.

“Simeon and Levi are two of a kind;

    their weapons are instruments of violence.

May I never join in their meetings;

    may I never be a party to their plans.

For in their anger they murdered men,

    and they crippled oxen just for sport.

A curse on their anger, for it is fierce;

    a curse on their wrath, for it is cruel.

I will scatter them among the descendants of Jacob;

    I will disperse them throughout Israel.

“Judah, your brothers will praise you.

    You will grasp your enemies by the neck.

    All your relatives will bow before you.

Judah, my son, is a young lion

    that has finished eating its prey.

Like a lion he crouches and lies down;

    like a lioness—who dares to rouse him?

The scepter will not depart from Judah,

    nor the ruler’s staff from his descendants,

until the coming of the one to whom it belongs,

    the one whom all nations will honor.

He ties his foal to a grapevine,

    the colt of his donkey to a choice vine.

He washes his clothes in wine,

    his robes in the blood of grapes.

His eyes are darker than wine,

    and his teeth are whiter than milk.

“Zebulun will settle by the seashore

    and will be a harbor for ships;

    his borders will extend to Sidon.

“Issachar is a sturdy donkey,

    resting between two saddlepacks.

When he sees how good the countryside is

    and how pleasant the land,

he will bend his shoulder to the load

    and submit himself to hard labor.

“Dan will govern his people,

    like any other tribe in Israel.

Dan will be a snake beside the road,

    a poisonous viper along the path

that bites the horse’s hooves

    so its rider is thrown off.

I trust in you for salvation, O Lord!

“Gad will be attacked by marauding bands,

    but he will attack them when they retreat.

“Asher will dine on rich foods

    and produce food fit for kings.

“Naphtali is a doe set free

    that bears beautiful fawns.

“Joseph is the foal of a wild donkey,

    the foal of a wild donkey at a spring—

    one of the wild donkeys on the ridge.

Archers attacked him savagely;

    they shot at him and harassed him.

But his bow remained taut,

    and his arms were strengthened

by the hands of the Mighty One of Jacob,

    by the Shepherd, the Rock of Israel.

May the God of your father help you;

    may the Almighty bless you

with the blessings of the heavens above,

    and blessings of the watery depths below,

    and blessings of the breasts and womb.

May my fatherly blessings on you

    surpass the blessings of my ancestors,

    reaching to the heights of the eternal hills.

May these blessings rest on the head of Joseph,

    who is a prince among his brothers.

“Benjamin is a ravenous wolf,

    devouring his enemies in the morning

    and dividing his plunder in the evening.”

These are the twelve tribes of Israel, and this is what their father said as he told his sons good-bye. He blessed each one with an appropriate message.

Jacob’s Death and Burial

Then Jacob instructed them, “Soon I will die and join my ancestors. Bury me with my father and grandfather in the cave in the field of Ephron the Hittite.  This is the cave in the field of Machpelah, near Mamre in Canaan, that Abraham bought from Ephron the Hittite as a permanent burial site.  There Abraham and his wife Sarah are buried. There Isaac and his wife, Rebekah, are buried. And there I buried Leah.  It is the plot of land and the cave that my grandfather Abraham bought from the Hittites.”

When Jacob had finished this charge to his sons, he drew his feet into the bed, breathed his last, and joined his ancestors in death."

Genesis 48: Hebrews and English:

 Hebrews:

הפרק 48

ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים׃

2 ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה׃

3 ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי׃

4 ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם׃

5 ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי׃

6 ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם׃

7 ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם׃

8 וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה׃

9 ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם׃

10 ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם׃

11 ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך׃

12 ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה׃

13 ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו׃

14 וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור׃

15 ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודי עד היום הזה׃

16 המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ׃

17 וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה׃

18 ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכר שים ימינך על ראשו׃

19 וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים׃

20 ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה׃

21 ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבתיכם׃

22 ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי׃

English:

"Jacob Blesses Manasseh and Ephraim

One day not long after this, word came to Joseph, “Your father is failing rapidly.” So Joseph went to visit his father, and he took with him his two sons, Manasseh and Ephraim.

When Joseph arrived, Jacob was told, “Your son Joseph has come to see you.” So Jacob gathered his strength and sat up in his bed.

Jacob said to Joseph, “God Almighty appeared to me at Luz in the land of Canaan and blessed me.  He said to me, ‘I will make you fruitful, and I will multiply your descendants. I will make you a multitude of nations. And I will give this land of Canaan to your descendants after you as an everlasting possession.’

“Now I am claiming as my own sons these two boys of yours, Ephraim and Manasseh, who were born here in the land of Egypt before I arrived. They will be my sons, just as Reuben and Simeon are.  But any children born to you in the future will be your own, and they will inherit land within the territories of their brothers Ephraim and Manasseh.

“Long ago, as I was returning from Paddan-aram, Rachel died in the land of Canaan. We were still on the way, some distance from Ephrath (that is, Bethlehem). So with great sorrow I buried her there beside the road to Ephrath.”

Then Jacob looked over at the two boys. “Are these your sons?” he asked.

“Yes,” Joseph told him, “these are the sons God has given me here in Egypt.”

And Jacob said, “Bring them closer to me, so I can bless them.”

Jacob was half blind because of his age and could hardly see. So Joseph brought the boys close to him, and Jacob kissed and embraced them.  Then Jacob said to Joseph, “I never thought I would see your face again, but now God has let me see your children, too!”

Joseph moved the boys, who were at their grandfather’s knees, and he bowed with his face to the ground.  Then he positioned the boys in front of Jacob. With his right hand he directed Ephraim toward Jacob’s left hand, and with his left hand he put Manasseh at Jacob’s right hand.  But Jacob crossed his arms as he reached out to lay his hands on the boys’ heads. He put his right hand on the head of Ephraim, though he was the younger boy, and his left hand on the head of Manasseh, though he was the firstborn.  Then he blessed Joseph and said,

“May the God before whom my grandfather Abraham

    and my father, Isaac, walked—

the God who has been my shepherd

    all my life, to this very day,

the Angel who has redeemed me from all harm—

    may he bless these boys.

May they preserve my name

    and the names of Abraham and Isaac.

And may their descendants multiply greatly

    throughout the earth.”

But Joseph was upset when he saw that his father placed his right hand on Ephraim’s head. So Joseph lifted it to move it from Ephraim’s head to Manasseh’s head.  “No, my father,” he said. “This one is the firstborn. Put your right hand on his head.”

But his father refused. “I know, my son; I know,” he replied. “Manasseh will also become a great people, but his younger brother will become even greater. And his descendants will become a multitude of nations.”

So Jacob blessed the boys that day with this blessing: “The people of Israel will use your names when they give a blessing. They will say, ‘May God make you as prosperous as Ephraim and Manasseh.’” In this way, Jacob put Ephraim ahead of Manasseh.

Then Jacob said to Joseph, “Look, I am about to die, but God will be with you and will take you back to Canaan, the land of your ancestors.  And beyond what I have given your brothers, I am giving you an extra portion of the land that I took from the Amorites with my sword and bow.”

It's all about God!!

Match A with the correct answer in B:

A.

1.  Joshua 1:

2.  Psalm 33:

3.  Philippians 4:

4.  1 John 4:

5.  Hebrews 4:

6.  Jeremiah 30:

7.  Psalm 25:

8.  Mark 13:

9.  1 Peter 5:

10.  John 18:

11.  Acts 22:

12.  Micah 5:

13.  Luke 17:

14.  James 3:

15.  Joshua 12:

16.  1 Corinthians 10:

17.  Psalm 147:

18.  Romans 1:

19.  1 Timothy 5:

20.  Titus 3:

21.  Psalm 118:

22.  James 1:

23.  Isaiah 41:

24.  Romans 5:

B.  

1.  "Great is our Lord, and abundant in power; his understanding is beyond measure."

2.  "From the time the world was created, people have seen the earth and sky and all that God made.  They can clearly see his invisible qualities - his eternal power and divine nature.  So they have no excuse whatsoever for not knowing God."

3.  "Fear not, for I am with you; be not dismayed, for I am your God; I will strengthen you, I will help you, I will uphold you with my righteous right hand."

4.  "But God shows his love for us in that while we were still sinners, Christ died for us."

5.  "Whatever is good and perfect comes to us from God above, who created all heaven's lights.  Unlike them, he never changes or casts shifting shadows."

6.  "Have I not commanded you? Be strong and courageous. Do not be frightened, and do not be dismayed, for the Lord your God is with you wherever you go.”

7.  "I can do all things through Christ who strengthens me."   

8.  "So we have come to know and to believe the love that God has for us. God is love, and whoever abides in love abides in God, and God abides in him."

9.  "For the word of the Lord is upright, and all his work is done in faithfulness."

10.  "For the word of God is living and active, sharper than any two-edged sword, piercing to the division of soul and of spirit, of joints and of marrow, and discerning the thoughts and intentions of the heart."

11.  "No temptation has overtaken you that is not common to man. God is faithful, and he will not let you be tempted beyond your ability, but with the temptation he will also provide the way of escape, that you may be able to endure it."

Discipleship!!

Choose the correct Scripture:

1.  "One who is taught the word must share all good things with the one who teaches."

A.  Ephesians 5:

B.  Galatians 6:

C.  Philippians 1:

D.  2 Thessalonians 1:

E.  1 Timothy 3:

2.  “Not everyone who says to me, ‘Lord, Lord,’ will enter the kingdom of heaven, but the one who does the will of my Father who is in heaven."

A.  James 5:

B.  Colossians 3:

C.  Hebrews 10:

D.  Ephesians 2:

E.  Matthew 7:

3.  "Whoever loves father or mother more than me is not worthy of me, and whoever loves son or daughter more than me is not worthy of me. And whoever does not take his cross and follow me is not worthy of me. Whoever finds his life will lose it, and whoever loses his life for my sake will find it."

A.  Mark 15:

B.  John 18:

C.  Luke 20:

D.  Romans 13:

E.  Matthew 10:

4.  "Therefore, we are ambassadors for Christ, God making his appeal through us. We implore you on behalf of Christ, be reconciled to God."

A.  1 Thessalonians 3:

B.  2 Corinthians 5:

C.  1 Timothy 2:

D.  Acts 10:

E.  Ephesians 1:

5.  "My little children, I am writing these things to you so that you may not sin. But if anyone does sin, we have an advocate with the Father, Jesus Christ the righteous. He is the propitiation for our sins, and not for ours only but also for the sins of the whole world. And by this we know that we have come to know him, if we keep his commandments. Whoever says “I know him” but does not keep his commandments is a liar, and the truth is not in him, but whoever keeps his word, in him truly the love of God is perfected. By this we may know that we are in him."

A.  1 Peter 5:

B.  James 3:

C.  Romans 12:

D.  2 Timothy 1:

E.  1 John 2:

6.  "But you will receive power when the Holy Spirit has come upon you, and you will be my witnesses in Jerusalem and in all Judea and Samaria, and to the end of the earth.”

A.  Philippians 3:

B.  Titus 2:

C.  Colossians 2:

D.  James 5:

E.  Acts 1:

7.  "But you are a chosen race, a royal priesthood, a holy nation, a people for his own possession, that you may proclaim the excellencies of him who called you out of darkness into his marvelous light. Once you were not a people, but now you are God's people; once you had not received mercy, but now you have received mercy."

A.  Galatians 5:

B.  1 Peter 2:

C.  1 John 3:

D.  Philippians 3:

E.  James 1:

8.  "But when the disciples gathered about him, he rose up and entered the city, and on the next day he went on with Barnabas to Derbe. When they had preached the gospel to that city and had made many disciples, they returned to Lystra and to Iconium and to Antioch, strengthening the souls of the disciples, encouraging them to continue in the faith, and saying that through many tribulations we must enter the kingdom of God."

A.  Luke 10:

B.  2 Corinthians 13:

C.  John 20:

D.  Mark 8:

E.  Acts 14:

9.  "As Jesus passed on from there, he saw a man called Matthew sitting at the tax booth, and he said to him, “Follow me.” And he rose and followed him."

A.  Luke 10:

B.  John 15:

C.  2 Corinthians 11:

D.  Acts 18:

E.  Matthew 9:

10.  "You did not choose me, but I chose you and appointed you that you should go and bear fruit and that your fruit should abide, so that whatever you ask the Father in my name, he may give it to you.'

A.  Acts 21:

B.  John 15:

C.  Matthew 18:

D.  Mark 10:

E.  Romans 13:

11.  "And let us consider how to stir up one another to love and good works, not neglecting to meet together, as is the habit of some, but encouraging one another, and all the more as you see the Day drawing near."

A.  Romans 15:

B.  Matthew 22:

C.  John 17:

D.  Hebrews 10:

E.  Acts 23:

Find your strength in the Lord!!

Choose the correct Scripture:

1.  "Peace I leave with you; my peace I give to you. Not as the world gives do I give to you. Let not your hearts be troubled, neither let them be afraid."

A.  Mark 10:

B.  Acts 23:

C.  Mark 15:

D.  1 Corinthians 12:

E.  John 14:

2.  "On the day I called, you answered me; my strength of soul you increased."

A.  Psalm 110:

B.  Psalm 90:

C.  Psalm 55:

D.  Psalm 138:

E.  Psalm 122:

3.  "For the word of God is living and active, sharper than any two-edged sword, piercing to the division of soul and of spirit, of joints and of marrow, and discerning the thoughts and intentions of the heart."

A.  James 5:

B.  Galatians 3:

C.  Luke 10:

D.  Philippians 2:

E.  Hebrews 4:

4.  "Awesome is God from his sanctuary; the God of Israel—he is the one who gives power and strength to his people. Blessed be God!"

A.  Psalm 135:

B.  Psalm 79:

C.  Psalm 123:

D.  Psalm 118:

E.  Psalm 68:

5.  "And we know that for those who love God all things work together for good, for those who are called according to his purpose."

A.  Luke 15:

B.  Matthew 21:

C.  Hebrews 10:

D.  1 John 5:

E.  Romans 8:

6.  "The God who equipped me with strength and made my way blameless. He made my feet like the feet of a deer and set me secure on the heights. He trains my hands for war, so that my arms can bend a bow of bronze."

A.  Psalm 33:

B.  Psalm 120:

C.  Psalm 101:

D.  Psalm 25:

E.  Psalm 18:

7.  "That is why we never give up.  Though our bodies are dying, our spirits are being renewed every day.  For our present troubles are small and won't last very long.  Yet they produce for us a glory that vastly outweighs them and will last forever!"

A.  1 Thessalonians 2:

B.  1 Peter 5:

C.  Colossians 3:

D.  1 Timothy 2:

E.  2 Corinthians 4:

8.  "Casting all your anxieties on him, because he cares for you."

A.  1 John 3:

B.  Ephesians 1:

C.  James 3:

D.  2 Thessalonians 2:

E.  1 Peter 5:

9.  "But Jesus looked at them and said, “With man this is impossible, but with God all things are possible.”

A.  Acts 23:

B.  John 20:

C.  Luke 17:

D.  Mark 13:

E.  Matthew 19:

10.  "Now to him who is able to do far more abundantly than all that we ask or think, according to the power at work within us, to him be glory in the church and in Christ Jesus throughout all generations, forever and ever. Amen."

A.  Colossians 2:

B.  Mark 10:

C.  Hebrews 12:

D.  Acts 8:

E.  Ephesians 3:

11.  " ‘Ah, Lord God! It is you who have made the heavens and the earth by your great power and by your outstretched arm! Nothing is too hard for you."

A.  Ezekiel 29:

B.  Isaiah 50:

C.  Amos 7:

D.  Exodus 30:

E.  Jeremiah 32: