Hebrews:
הפרק 2
ויכלו השמים והארץ וכל צבאם׃
2 ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה׃
3 ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות׃
4 אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃
5 וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃
6 ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃
7 וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃
8 ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃
9 ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃
10 ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃
11 שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃
12 וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃
13 ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש׃
14 ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃
15 ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃
16 ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃
17 ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃
18 ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׃
19 ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃
20 ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו׃
21 ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃
22 ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם׃
23 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃
24 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃
25 ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃
English:
"So the creation of the heavens and the earth and everything in them was completed. On the seventh day God had finished his work of creation, so he rested from all his work. And God blessed the seventh day and declared it holy, because it was the day when he rested from all his work of creation.
This is the account of the creation of the heavens and the earth.
The Man and Woman in Eden
When the Lord God made the earth and the heavens, neither wild plants nor grains were growing on the earth. For the Lord God had not yet sent rain to water the earth, and there were no people to cultivate the soil. Instead, springs came up from the ground and watered all the land. Then the Lord God formed the man from the dust of the ground. He breathed the breath of life into the man’s nostrils, and the man became a living person.
Then the Lord God planted a garden in Eden in the east, and there he placed the man he had made. The Lord God made all sorts of trees grow up from the ground—trees that were beautiful and that produced delicious fruit. In the middle of the garden he placed the tree of life and the tree of the knowledge of good and evil.
A river flowed from the land of Eden, watering the garden and then dividing into four branches. The first branch, called the Pishon, flowed around the entire land of Havilah, where gold is found. The gold of that land is exceptionally pure; aromatic resin and onyx stone are also found there. The second branch, called the Gihon, flowed around the entire land of Cush. The third branch, called the Tigris, flowed east of the land of Asshur. The fourth branch is called the Euphrates.
The Lord God placed the man in the Garden of Eden to tend and watch over it. But the Lord God warned him, “You may freely eat the fruit of every tree in the garden— except the tree of the knowledge of good and evil. If you eat its fruit, you are sure to die.”
Then the Lord God said, “It is not good for the man to be alone. I will make a helper who is just right for him.” So the Lord God formed from the ground all the wild animals and all the birds of the sky. He brought them to the man to see what he would call them, and the man chose a name for each one. He gave names to all the livestock, all the birds of the sky, and all the wild animals. But still there was no helper just right for him.
So the Lord God caused the man to fall into a deep sleep. While the man slept, the Lord God took out one of the man’s ribs and closed up the opening. Then the Lord God made a woman from the rib, and he brought her to the man.
“At last!” the man exclaimed.
“This one is bone from my bone,
and flesh from my flesh!
She will be called ‘woman,’
because she was taken from ‘man.’”
This explains why a man leaves his father and mother and is joined to his wife, and the two are united into one.
Now the man and his wife were both naked, but they felt no shame."
No comments:
Post a Comment