Hebrews:
הפרק 48
ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים׃
2 ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה׃
3 ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי׃
4 ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם׃
5 ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי׃
6 ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם׃
7 ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם׃
8 וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה׃
9 ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם׃
10 ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם׃
11 ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך׃
12 ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה׃
13 ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו׃
14 וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור׃
15 ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודי עד היום הזה׃
16 המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ׃
17 וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה׃
18 ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכר שים ימינך על ראשו׃
19 וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים׃
20 ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה׃
21 ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבתיכם׃
22 ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי׃
English:
"Jacob Blesses Manasseh and Ephraim
One day not long after this, word came to Joseph, “Your father is failing rapidly.” So Joseph went to visit his father, and he took with him his two sons, Manasseh and Ephraim.
When Joseph arrived, Jacob was told, “Your son Joseph has come to see you.” So Jacob gathered his strength and sat up in his bed.
Jacob said to Joseph, “God Almighty appeared to me at Luz in the land of Canaan and blessed me. He said to me, ‘I will make you fruitful, and I will multiply your descendants. I will make you a multitude of nations. And I will give this land of Canaan to your descendants after you as an everlasting possession.’
“Now I am claiming as my own sons these two boys of yours, Ephraim and Manasseh, who were born here in the land of Egypt before I arrived. They will be my sons, just as Reuben and Simeon are. But any children born to you in the future will be your own, and they will inherit land within the territories of their brothers Ephraim and Manasseh.
“Long ago, as I was returning from Paddan-aram, Rachel died in the land of Canaan. We were still on the way, some distance from Ephrath (that is, Bethlehem). So with great sorrow I buried her there beside the road to Ephrath.”
Then Jacob looked over at the two boys. “Are these your sons?” he asked.
“Yes,” Joseph told him, “these are the sons God has given me here in Egypt.”
And Jacob said, “Bring them closer to me, so I can bless them.”
Jacob was half blind because of his age and could hardly see. So Joseph brought the boys close to him, and Jacob kissed and embraced them. Then Jacob said to Joseph, “I never thought I would see your face again, but now God has let me see your children, too!”
Joseph moved the boys, who were at their grandfather’s knees, and he bowed with his face to the ground. Then he positioned the boys in front of Jacob. With his right hand he directed Ephraim toward Jacob’s left hand, and with his left hand he put Manasseh at Jacob’s right hand. But Jacob crossed his arms as he reached out to lay his hands on the boys’ heads. He put his right hand on the head of Ephraim, though he was the younger boy, and his left hand on the head of Manasseh, though he was the firstborn. Then he blessed Joseph and said,
“May the God before whom my grandfather Abraham
and my father, Isaac, walked—
the God who has been my shepherd
all my life, to this very day,
the Angel who has redeemed me from all harm—
may he bless these boys.
May they preserve my name
and the names of Abraham and Isaac.
And may their descendants multiply greatly
throughout the earth.”
But Joseph was upset when he saw that his father placed his right hand on Ephraim’s head. So Joseph lifted it to move it from Ephraim’s head to Manasseh’s head. “No, my father,” he said. “This one is the firstborn. Put your right hand on his head.”
But his father refused. “I know, my son; I know,” he replied. “Manasseh will also become a great people, but his younger brother will become even greater. And his descendants will become a multitude of nations.”
So Jacob blessed the boys that day with this blessing: “The people of Israel will use your names when they give a blessing. They will say, ‘May God make you as prosperous as Ephraim and Manasseh.’” In this way, Jacob put Ephraim ahead of Manasseh.
Then Jacob said to Joseph, “Look, I am about to die, but God will be with you and will take you back to Canaan, the land of your ancestors. And beyond what I have given your brothers, I am giving you an extra portion of the land that I took from the Amorites with my sword and bow.”
No comments:
Post a Comment