Hebrews:
הפרק 8
ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃
2 נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃
3 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃
4 ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃
5 וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃
6 ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃
7 ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃
8 ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃
9 והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃
10 אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא׃
11 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃
12 ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃
13 ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים׃
14 וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת׃
15 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃
16 ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו׃
17 וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃
18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃
19 כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃
20 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃
21 ויאמר אליהם איך לא תבינו׃
22 ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃
23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃
24 ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃
25 ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃
26 וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃
27 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני׃
28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים׃
29 וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃
30 ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃
31 ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃
32 והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו׃
33 ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם׃
34 ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי׃
35 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה׃
36 כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו׃
37 או מה יתן איש פדיון נפשו׃
38 כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים׃
English:
"Jesus Feeds Four Thousand
About this time another large crowd had gathered, and the people ran out of food again. Jesus called his disciples and told them, “I feel sorry for these people. They have been here with me for three days, and they have nothing left to eat. If I send them home hungry, they will faint along the way. For some of them have come a long distance.”
His disciples replied, “How are we supposed to find enough food to feed them out here in the wilderness?”
Jesus asked, “How much bread do you have?”
“Seven loaves,” they replied.
So Jesus told all the people to sit down on the ground. Then he took the seven loaves, thanked God for them, and broke them into pieces. He gave them to his disciples, who distributed the bread to the crowd. A few small fish were found, too, so Jesus also blessed these and told the disciples to distribute them.
They ate as much as they wanted. Afterward, the disciples picked up seven large baskets of leftover food. There were about 4,000 men in the crowd that day, and Jesus sent them home after they had eaten. Immediately after this, he got into a boat with his disciples and crossed over to the region of Dalmanutha.
Pharisees Demand a Miraculous Sign
When the Pharisees heard that Jesus had arrived, they came and started to argue with him. Testing him, they demanded that he show them a miraculous sign from heaven to prove his authority.
When he heard this, he sighed deeply in his spirit and said, “Why do these people keep demanding a miraculous sign? I tell you the truth, I will not give this generation any such sign.” So he got back into the boat and left them, and he crossed to the other side of the lake.
Yeast of the Pharisees and Herod
But the disciples had forgotten to bring any food. They had only one loaf of bread with them in the boat. As they were crossing the lake, Jesus warned them, “Watch out! Beware of the yeast of the Pharisees and of Herod.”
At this they began to argue with each other because they hadn’t brought any bread. Jesus knew what they were saying, so he said, “Why are you arguing about having no bread? Don’t you know or understand even yet? Are your hearts too hard to take it in? ‘You have eyes—can’t you see? You have ears—can’t you hear?’ Don’t you remember anything at all? When I fed the 5,000 with five loaves of bread, how many baskets of leftovers did you pick up afterward?”
“Twelve,” they said.
“And when I fed the 4,000 with seven loaves, how many large baskets of leftovers did you pick up?”
“Seven,” they said.
“Don’t you understand yet?” he asked them.
Jesus Heals a Blind Man
When they arrived at Bethsaida, some people brought a blind man to Jesus, and they begged him to touch the man and heal him. Jesus took the blind man by the hand and led him out of the village. Then, spitting on the man’s eyes, he laid his hands on him and asked, “Can you see anything now?”
The man looked around. “Yes,” he said, “I see people, but I can’t see them very clearly. They look like trees walking around.”
Then Jesus placed his hands on the man’s eyes again, and his eyes were opened. His sight was completely restored, and he could see everything clearly. Jesus sent him away, saying, “Don’t go back into the village on your way home.”
Peter’s Declaration about Jesus
Jesus and his disciples left Galilee and went up to the villages near Caesarea Philippi. As they were walking along, he asked them, “Who do people say I am?”
“Well,” they replied, “some say John the Baptist, some say Elijah, and others say you are one of the other prophets.”
Then he asked them, “But who do you say I am?”
Peter replied, “You are the Messiah.”
But Jesus warned them not to tell anyone about him.
Jesus Predicts His Death
Then Jesus began to tell them that the Son of Man must suffer many terrible things and be rejected by the elders, the leading priests, and the teachers of religious law. He would be killed, but three days later he would rise from the dead. As he talked about this openly with his disciples, Peter took him aside and began to reprimand him for saying such things.
Jesus turned around and looked at his disciples, then reprimanded Peter. “Get away from me, Satan!” he said. “You are seeing things merely from a human point of view, not from God’s.”
Then, calling the crowd to join his disciples, he said, “If any of you wants to be my follower, you must give up your own way, take up your cross, and follow me. If you try to hang on to your life, you will lose it. But if you give up your life for my sake and for the sake of the Good News, you will save it. And what do you benefit if you gain the whole world but lose your own soul? Is anything worth more than your soul? If anyone is ashamed of me and my message in these adulterous and sinful days, the Son of Man will be ashamed of that person when he returns in the glory of his Father with the holy angels.”
No comments:
Post a Comment