Hebrews:
הפרק 7
ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים׃
2 ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם׃
3 כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים׃
4 ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות׃
5 וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים׃
6 ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃
7 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃
8 כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים׃
9 ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם׃
10 כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
11 ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי׃
12 ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו׃
13 ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים׃
14 ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו׃
15 אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם׃
16 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
17 ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל׃
18 ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו׃
19 כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל׃
20 ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם׃
21 ]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃
22 ]22-12[׃
23 כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃
24 ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר׃
25 כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו׃
26 והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה׃
27 ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃
28 ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים׃
29 ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך׃
30 ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה׃
31 וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃
32 ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו׃
33 ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו׃
34 ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח׃
35 וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה׃
36 ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז׃
37 וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים׃
English:
"Jesus Teaches about Inner Purity
One day some Pharisees and teachers of religious law arrived from Jerusalem to see Jesus. They noticed that some of his disciples failed to follow the Jewish ritual of hand washing before eating. (The Jews, especially the Pharisees, do not eat until they have poured water over their cupped hands, as required by their ancient traditions. Similarly, they don’t eat anything from the market until they immerse their hands in water. This is but one of many traditions they have clung to—such as their ceremonial washing of cups, pitchers, and kettles.
So the Pharisees and teachers of religious law asked him, “Why don’t your disciples follow our age-old tradition? They eat without first performing the hand-washing ceremony.”
Jesus replied, “You hypocrites! Isaiah was right when he prophesied about you, for he wrote,
‘These people honor me with their lips,
but their hearts are far from me.
Their worship is a farce,
for they teach man-made ideas as commands from God.’
For you ignore God’s law and substitute your own tradition.”
Then he said, “You skillfully sidestep God’s law in order to hold on to your own tradition. 10 For instance, Moses gave you this law from God: ‘Honor your father and mother,’ and ‘Anyone who speaks disrespectfully of father or mother must be put to death.’ But you say it is all right for people to say to their parents, ‘Sorry, I can’t help you. For I have vowed to give to God what I would have given to you.’ In this way, you let them disregard their needy parents. And so you cancel the word of God in order to hand down your own tradition. And this is only one example among many others.”
Then Jesus called to the crowd to come and hear. “All of you listen,” he said, “and try to understand. It’s not what goes into your body that defiles you; you are defiled by what comes from your heart.”
Then Jesus went into a house to get away from the crowd, and his disciples asked him what he meant by the parable he had just used. “Don’t you understand either?” he asked. “Can’t you see that the food you put into your body cannot defile you? Food doesn’t go into your heart, but only passes through the stomach and then goes into the sewer.” (By saying this, he declared that every kind of food is acceptable in God’s eyes.)
And then he added, “It is what comes from inside that defiles you. For from within, out of a person’s heart, come evil thoughts, sexual immorality, theft, murder, adultery, greed, wickedness, deceit, lustful desires, envy, slander, pride, and foolishness. All these vile things come from within; they are what defile you.”
The Faith of a Gentile Woman
Then Jesus left Galilee and went north to the region of Tyre. He didn’t want anyone to know which house he was staying in, but he couldn’t keep it a secret. Right away a woman who had heard about him came and fell at his feet. Her little girl was possessed by an evil spirit, and she begged him to cast out the demon from her daughter.
Since she was a Gentile, born in Syrian Phoenicia, Jesus told her, “First I should feed the children—my own family, the Jews. It isn’t right to take food from the children and throw it to the dogs.”
She replied, “That’s true, Lord, but even the dogs under the table are allowed to eat the scraps from the children’s plates.”
“Good answer!” he said. “Now go home, for the demon has left your daughter.” And when she arrived home, she found her little girl lying quietly in bed, and the demon was gone.
Jesus Heals a Deaf Man
Jesus left Tyre and went up to Sidon before going back to the Sea of Galilee and the region of the Ten Towns. A deaf man with a speech impediment was brought to him, and the people begged Jesus to lay his hands on the man to heal him.
Jesus led him away from the crowd so they could be alone. He put his fingers into the man’s ears. Then, spitting on his own fingers, he touched the man’s tongue. Looking up to heaven, he sighed and said, “Ephphatha,” which means, “Be opened!” Instantly the man could hear perfectly, and his tongue was freed so he could speak plainly!
Jesus told the crowd not to tell anyone, but the more he told them not to, the more they spread the news. They were completely amazed and said again and again, “Everything he does is wonderful. He even makes the deaf to hear and gives speech to those who cannot speak.”
No comments:
Post a Comment