Hebrews:
הפרק 4
וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃
2 וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃
3 שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃
4 ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃
5 ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃
6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃
7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃
8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃
9 ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
10 ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃
11 ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃
12 למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃
13 ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃
14 הזרע הוא זרע את הדבר׃
15 ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃
16 וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃
17 אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃
18 והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃
19 ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃
20 ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃
21 ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃
22 כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃
23 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
24 ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃
25 כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃
26 ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃
27 וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃
28 כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃
29 וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃
30 ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃
31 כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃
32 ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃
33 ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃
34 ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃
35 ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃
36 ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃
37 ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃
38 והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃
39 ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃
40 ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃
41 וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃
English:
"Parable of the Farmer Scattering Seed
Once again Jesus began teaching by the lakeshore. A very large crowd soon gathered around him, so he got into a boat. Then he sat in the boat while all the people remained on the shore. He taught them by telling many stories in the form of parables, such as this one:
“Listen! A farmer went out to plant some seed. As he scattered it across his field, some of the seed fell on a footpath, and the birds came and ate it. Other seed fell on shallow soil with underlying rock. The seed sprouted quickly because the soil was shallow. But the plant soon wilted under the hot sun, and since it didn’t have deep roots, it died. Other seed fell among thorns that grew up and choked out the tender plants so they produced no grain. Still other seeds fell on fertile soil, and they sprouted, grew, and produced a crop that was thirty, sixty, and even a hundred times as much as had been planted!” Then he said, “Anyone with ears to hear should listen and understand.”
Later, when Jesus was alone with the twelve disciples and with the others who were gathered around, they asked him what the parables meant.
He replied, “You are permitted to understand the secret of the Kingdom of God. But I use parables for everything I say to outsiders, so that the Scriptures might be fulfilled:
‘When they see what I do, they will learn nothing. When they hear what I say, they will not understand. Otherwise, they will turn to me and be forgiven.’ ”
Then Jesus said to them, “If you can’t understand the meaning of this parable, how will you understand all the other parables? The farmer plants seed by taking God’s word to others. The seed that fell on the footpath represents those who hear the message, only to have Satan come at once and take it away. The seed on the rocky soil represents those who hear the message and immediately receive it with joy. But since they don’t have deep roots, they don’t last long. They fall away as soon as they have problems or are persecuted for believing God’s word. The seed that fell among the thorns represents others who hear God’s word, but all too quickly the message is crowded out by the worries of this life, the lure of wealth, and the desire for other things, so no fruit is produced. And the seed that fell on good soil represents those who hear and accept God’s word and produce a harvest of thirty, sixty, or even a hundred times as much as had been planted!”
Parable of the Lamp
Then Jesus asked them, “Would anyone light a lamp and then put it under a basket or under a bed? Of course not! A lamp is placed on a stand, where its light will shine. For everything that is hidden will eventually be brought into the open, and every secret will be brought to light. Anyone with ears to hear should listen and understand.”
Then he added, “Pay close attention to what you hear. The closer you listen, the more understanding you will be given —and you will receive even more. To those who listen to my teaching, more understanding will be given. But for those who are not listening, even what little understanding they have will be taken away from them.”
Parable of the Growing Seed
Jesus also said, “The Kingdom of God is like a farmer who scatters seed on the ground. Night and day, while he’s asleep or awake, the seed sprouts and grows, but he does not understand how it happens. The earth produces the crops on its own. First a leaf blade pushes through, then the heads of wheat are formed, and finally the grain ripens. And as soon as the grain is ready, the farmer comes and harvests it with a sickle, for the harvest time has come.”
Parable of the Mustard Seed
Jesus said, “How can I describe the Kingdom of God? What story should I use to illustrate it? It is like a mustard seed planted in the ground. It is the smallest of all seeds, but it becomes the largest of all garden plants; it grows long branches, and birds can make nests in its shade.”
Jesus used many similar stories and illustrations to teach the people as much as they could understand. In fact, in his public ministry he never taught without using parables; but afterward, when he was alone with his disciples, he explained everything to them.
Jesus Calms the Storm
As evening came, Jesus said to his disciples, “Let’s cross to the other side of the lake.” So they took Jesus in the boat and started out, leaving the crowds behind (although other boats followed). But soon a fierce storm came up. High waves were breaking into the boat, and it began to fill with water.
Jesus was sleeping at the back of the boat with his head on a cushion. The disciples woke him up, shouting, “Teacher, don’t you care that we’re going to drown?”
When Jesus woke up, he rebuked the wind and said to the waves, “Silence! Be still!” Suddenly the wind stopped, and there was a great calm. Then he asked them, “Why are you afraid? Do you still have no faith?”
The disciples were absolutely terrified. “Who is this man?” they asked each other. “Even the wind and waves obey him!”
No comments:
Post a Comment