Hebrews:
הפרק 3
וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃
2 ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃
3 ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃
4 ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃
5 ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃
6 והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃
7 וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה׃
8 ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב אשר שמעו את כל אשר עשה ויבאו אליו׃
9 ויאמר אל תלמידיו כי יכינו לו אניה קטנה מפני העם למען לא ילחצוהו׃
10 כי רפא לרבים עד כי התנפלו עליו כל המנגעים לנגע בו׃
11 והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים׃
12 ויגער בהן מאד אשר לא תגלינה אותו׃
13 ויעל אל ההר ויקרא אל אשר הוא חפץ בם ויבאו אליו׃
14 וישם שנים עשר איש למען יהיו אתו ולמען ישלחם לקרא׃
15 והיה להם השלטן לרפא את התחלאים ולגרש את השדים׃
16 ויכנה את שמעון בשם פטרוס׃
17 ואת יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני רגוש הוא בני רעם׃
18 ואת אנדרי ואת פילפוס ואת בר תלמי ואת מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת תדי ואת שמעון הקני׃
19 ואת יהודה איש קריות אשר גם מסרו׃
20 ויבאו הביתה וישב המון העם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם׃
21 וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃
22 והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו כי בעל זבוב נכנס בו ועל ידי שר השדים הוא מגרש את השדים׃
23 ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן׃
24 ואם נחלקה ממלכה על עצמה לא תוכל לעמד הממלכה ההיא׃
25 ובית אם נחלק על עצמו לא יוכל לעמד הבית ההוא׃
26 ואם השטן יתקומם אל עצמו ונחלק לא יוכל לעמד כי בא קצו׃
27 אין איש אשר יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃
28 אמן אמר אני לכם כי כל החטאים יסלחו לבני אדם וכל הגדופים אשר יגדפו׃
29 אך המגדף את רוח הקדש אין לו סליחה לעולם כי יאשם בעונו לנצח׃
30 כי המה אמרו רוח טמאה בו׃
31 ויבאו אמו ואחיו ויעמדו מחוץ לבית וישלחו אליו לקרא לו׃
32 והמון העם ישבו סביביו ויאמרו אליו הנה אמך ואחיך בחוץ מבקשים אותך׃
33 ויען ויאמר אליהם מי הם אמי ואחי׃
34 ויבט סביב אל הישבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחי׃
35 כי כל אשר יעשה רצון האלהים הוא אחי ואחותי ואמי
English:
"Jesus Heals on the Sabbath
Jesus went into the synagogue again and noticed a man with a deformed hand. Since it was the Sabbath, Jesus’ enemies watched him closely. If he healed the man’s hand, they planned to accuse him of working on the Sabbath.
Jesus said to the man with the deformed hand, “Come and stand in front of everyone.” Then he turned to his critics and asked, “Does the law permit good deeds on the Sabbath, or is it a day for doing evil? Is this a day to save life or to destroy it?” But they wouldn’t answer him.
He looked around at them angrily and was deeply saddened by their hard hearts. Then he said to the man, “Hold out your hand.” So the man held out his hand, and it was restored! At once the Pharisees went away and met with the supporters of Herod to plot how to kill Jesus.
Crowds Follow Jesus
Jesus went out to the lake with his disciples, and a large crowd followed him. They came from all over Galilee, Judea, Jerusalem, Idumea, from east of the Jordan River, and even from as far north as Tyre and Sidon. The news about his miracles had spread far and wide, and vast numbers of people came to see him.
Jesus instructed his disciples to have a boat ready so the crowd would not crush him. He had healed many people that day, so all the sick people eagerly pushed forward to touch him. And whenever those possessed by evil spirits caught sight of him, the spirits would throw them to the ground in front of him shrieking, “You are the Son of God!” But Jesus sternly commanded the spirits not to reveal who he was.
Jesus Chooses the Twelve Apostles
Afterward Jesus went up on a mountain and called out the ones he wanted to go with him. And they came to him. Then he appointed twelve of them and called them his apostles. They were to accompany him, and he would send them out to preach, giving them authority to cast out demons. These are the twelve he chose:
Simon (whom he named Peter),
James and John (the sons of Zebedee, but Jesus nicknamed them “Sons of Thunder”,
Andrew,
Philip,
Bartholomew,
Matthew,
Thomas,
James (son of Alphaeus),
Thaddaeus,
Simon (the zealot),
Judas Iscariot (who later betrayed him).
Jesus and the Prince of Demons
One time Jesus entered a house, and the crowds began to gather again. Soon he and his disciples couldn’t even find time to eat. When his family heard what was happening, they tried to take him away. “He’s out of his mind,” they said.
But the teachers of religious law who had arrived from Jerusalem said, “He’s possessed by Satan, the prince of demons. That’s where he gets the power to cast out demons.”
Jesus called them over and responded with an illustration. “How can Satan cast out Satan?” he asked. “A kingdom divided by civil war will collapse. Similarly, a family splintered by feuding will fall apart. And if Satan is divided and fights against himself, how can he stand? He would never survive. Let me illustrate this further. Who is powerful enough to enter the house of a strong man and plunder his goods? Only someone even stronger—someone who could tie him up and then plunder his house.
“I tell you the truth, all sin and blasphemy can be forgiven, but anyone who blasphemes the Holy Spirit will never be forgiven. This is a sin with eternal consequences.” He told them this because they were saying, “He’s possessed by an evil spirit.”
The True Family of Jesus
Then Jesus’ mother and brothers came to see him. They stood outside and sent word for him to come out and talk with them. There was a crowd sitting around Jesus, and someone said, “Your mother and your brothers are outside asking for you.”
Jesus replied, “Who is my mother? Who are my brothers?” Then he looked at those around him and said, “Look, these are my mother and brothers. Anyone who does God’s will is my brother and sister and mother.”
No comments:
Post a Comment