Hebrews:
הפרק 12
וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים׃
2 ויעשו לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר היה אחד מן המסבים אתו׃
3 ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח בה את רגלי ישוע ותנגב את רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת׃
4 ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו׃
5 מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים׃
6 והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו׃
7 ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת׃
8 כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם׃
9 וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים׃
10 וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר׃
11 כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע׃
12 ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי יבא ישוע ירושלים׃
13 ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל׃
14 וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו כאשר כתוב׃
15 אל תיראי בת ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתנות׃
16 וכל זאת לא הבינו תלמידיו בראשונה אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי כן כתוב עליו וכי זאת עשו לו׃
17 ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים׃
18 על זאת גם המון העם יצא לקראתו על שמעם כי עשה האות הזה׃
19 והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו׃
20 ובתוך העלים להשתחות בחג היו אנשים יונים׃
21 ויקרבו אל פילפוס איש בית צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר אדני לראות את ישוע חפצנו׃
22 ויבא פילפוס ויגד זאת אל אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אל ישוע׃
23 ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן האדם׃
24 אמן אמן אני אמר לכם אם לא יפל גרגר החטא אל תוך האדמה ומת ישאר לבדו וכאשר מת יעשה פרי הרבה׃
25 האהב את נפשו יאבדנה והשנא את נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח׃
26 החפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד אבי׃
27 עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת׃
28 אבי פאר את שמך ותצא בת קול מן השמים גם פארתי וגם אוסיף לפאר׃
29 והעם העמדים שמה כשמעם אמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו׃
30 ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם למענכם׃
31 עתה משפט בא על העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה׃
32 ואני בהנשאי מעל הארץ אמשך כלם אלי׃
33 וזאת דבר לרמוז אי זה מות הוא עתיד למות׃
34 ויענו אתו העם ויאמרו הנה שמענו בתורה כי המשיח יכון לעולם ואיך אמרת כי בן האדם צריך להנשא ומי בן האדם הלזה׃
35 ויאמר אליהם ישוע אך למצער יהיה האור עמכם התהלכו בעוד לכם האור פן ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך׃
36 בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את הדברים האלה דבר ישוע וילך לו ויסתר מפניהם׃
37 רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו׃
38 למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃
39 על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו׃
40 השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם׃
41 כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו׃
42 אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו׃
43 כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים׃
44 ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי׃
45 והראה אתי את אשר שלחני הוא ראה׃
46 אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך׃
47 והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם׃
48 ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון׃
49 כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר׃
50 ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר׃
English:
"Jesus Anointed at Bethany
Six days before the Passover celebration began, Jesus arrived in Bethany, the home of Lazarus—the man he had raised from the dead. A dinner was prepared in Jesus’ honor. Martha served, and Lazarus was among those who ate with him. Then Mary took a twelve-ounce jar of expensive perfume made from essence of nard, and she anointed Jesus’ feet with it, wiping his feet with her hair. The house was filled with the fragrance.
But Judas Iscariot, the disciple who would soon betray him, said, “That perfume was worth a year’s wages. It should have been sold and the money given to the poor.” Not that he cared for the poor—he was a thief, and since he was in charge of the disciples’ money, he often stole some for himself.
Jesus replied, “Leave her alone. She did this in preparation for my burial. You will always have the poor among you, but you will not always have me.”
When all the people heard of Jesus’ arrival, they flocked to see him and also to see Lazarus, the man Jesus had raised from the dead. Then the leading priests decided to kill Lazarus, too, for it was because of him that many of the people had deserted them and believed in Jesus.
Jesus’ Triumphant Entry
The next day, the news that Jesus was on the way to Jerusalem swept through the city. A large crowd of Passover visitors took palm branches and went down the road to meet him. They shouted,
“Praise God! Blessings on the one who comes in the name of the Lord! Hail to the King of Israel!”
Jesus found a young donkey and rode on it, fulfilling the prophecy that said:
“Don’t be afraid, people of Jerusalem. Look, your King is coming, riding on a donkey’s colt.”
His disciples didn’t understand at the time that this was a fulfillment of prophecy. But after Jesus entered into his glory, they remembered what had happened and realized that these things had been written about him.
Many in the crowd had seen Jesus call Lazarus from the tomb, raising him from the dead, and they were telling others about it. That was the reason so many went out to meet him—because they had heard about this miraculous sign. Then the Pharisees said to each other, “There’s nothing we can do. Look, everyone has gone after him!”
Jesus Predicts His Death
Some Greeks who had come to Jerusalem for the Passover celebration paid a visit to Philip, who was from Bethsaida in Galilee. They said, “Sir, we want to meet Jesus.” Philip told Andrew about it, and they went together to ask Jesus.
Jesus replied, “Now the time has come for the Son of Man to enter into his glory. I tell you the truth, unless a kernel of wheat is planted in the soil and dies, it remains alone. But its death will produce many new kernels—a plentiful harvest of new lives. Those who love their life in this world will lose it. Those who care nothing for their life in this world will keep it for eternity. Anyone who wants to serve me must follow me, because my servants must be where I am. And the Father will honor anyone who serves me.
“Now my soul is deeply troubled. Should I pray, ‘Father, save me from this hour’? But this is the very reason I came! Father, bring glory to your name.”
Then a voice spoke from heaven, saying, “I have already brought glory to my name, and I will do so again.” When the crowd heard the voice, some thought it was thunder, while others declared an angel had spoken to him.
Then Jesus told them, “The voice was for your benefit, not mine. The time for judging this world has come, when Satan, the ruler of this world, will be cast out. And when I am lifted up from the earth, I will draw everyone to myself.” He said this to indicate how he was going to die.
The crowd responded, “We understood from Scripture that the Messiah would live forever. How can you say the Son of Man will die? Just who is this Son of Man, anyway?”
Jesus replied, “My light will shine for you just a little longer. Walk in the light while you can, so the darkness will not overtake you. Those who walk in the darkness cannot see where they are going. Put your trust in the light while there is still time; then you will become children of the light.”
After saying these things, Jesus went away and was hidden from them.
The Unbelief of the People
But despite all the miraculous signs Jesus had done, most of the people still did not believe in him. This is exactly what Isaiah the prophet had predicted:
“Lord, who has believed our message? To whom has the Lord revealed his powerful arm?”
But the people couldn’t believe, for as Isaiah also said,
“The Lord has blinded their eyes and hardened their hearts—so that their eyes cannot see, and their hearts cannot understand, and they cannot turn to me and have me heal them.”
Isaiah was referring to Jesus when he said this, because he saw the future and spoke of the Messiah’s glory. Many people did believe in him, however, including some of the Jewish leaders. But they wouldn’t admit it for fear that the Pharisees would expel them from the synagogue. For they loved human praise more than the praise of God.
Jesus shouted to the crowds, “If you trust me, you are trusting not only me, but also God who sent me. For when you see me, you are seeing the one who sent me. I have come as a light to shine in this dark world, so that all who put their trust in me will no longer remain in the dark. I will not judge those who hear me but don’t obey me, for I have come to save the world and not to judge it. But all who reject me and my message will be judged on the day of judgment by the truth I have spoken. I don’t speak on my own authority. The Father who sent me has commanded me what to say and how to say it. And I know his commands lead to eternal life; so I say whatever the Father tells me to say.”
No comments:
Post a Comment