Hebrews:
הפרק 9
ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים׃
2 וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים׃
3 ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות׃
4 והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו׃
5 וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם׃
6 ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום׃
7 וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃
8 ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים׃
9 ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו׃
10 וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה׃
11 והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה׃
12 והיום רפה לערב ושנים העשר קרבו ויאמרו אליו שלח נא את העם וילכו אל הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון שם ולמצא מזון כי פה אנחנו במקום חרבה׃
13 ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה׃
14 כי היו כחמשת אלפי איש ויאמר אל תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים בשורה׃
15 ויעשו כן ויושיבו את כלם׃
16 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם׃
17 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים׃
18 ויהי הוא מתפלל לבדד ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר מה אמרים עלי המון העם מי אני׃
19 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ואחרים אמרים אליהו ואחרים אמרים נביא קם מן הקדמונים׃
20 ויאמר אליהם ואתם מה אתם אמרים מי אני ויען פטרוס ויאמר משיח האלהים אתה׃
21 ויצו אתם בגערה לבלתי הגיד לאיש את הדבר הזה׃
22 ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימאס מן הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃
23 ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי׃
24 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר יאבד את נפשו למעני הוא יושיענה׃
25 כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נפשו׃
26 כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה הוא יהיה לחרפה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים׃
27 ובאמת אני אמר לכם יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים׃
28 ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם׃
29 ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק׃
30 והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו׃
31 אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים׃
32 ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו׃
33 ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר׃
34 הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו׃
35 ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון׃
36 ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו׃
37 ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו׃
38 והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי׃
39 והנה רוח אחז בו ופתאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו ובסורו ידכא אתו׃
40 ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו׃
41 ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואסבל אתכם הבא הנה את בנך׃
42 ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו׃
43 וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו׃
44 שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם׃
45 והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה׃
46 ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם׃
47 וירא ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו׃
48 ויאמר אליהם כל אשר יקבל את הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל וכל אשר יקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול׃
49 ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו יען איננו הולך עמנו׃
50 ויאמר ישוע אליו אל תכלאו כי כל אשר איננו נגדנו בעדנו הוא׃
51 ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים׃
52 וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו׃
53 ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים׃
54 ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו׃
55 ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם׃
56 כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר׃
57 ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃
58 ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו׃
59 ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי׃
60 ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים׃
61 ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי׃
62 ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות
English:
"Jesus Sends Out the Twelve Disciples
One day Jesus called together his twelve disciples and gave them power and authority to cast out all demons and to heal all diseases. Then he sent them out to tell everyone about the Kingdom of God and to heal the sick. “Take nothing for your journey,” he instructed them. “Don’t take a walking stick, a traveler’s bag, food, money, or even a change of clothes. Wherever you go, stay in the same house until you leave town. And if a town refuses to welcome you, shake its dust from your feet as you leave to show that you have abandoned those people to their fate.”
So they began their circuit of the villages, preaching the Good News and healing the sick.
Herod’s Confusion
When Herod Antipas, the ruler of Galilee, heard about everything Jesus was doing, he was puzzled. Some were saying that John the Baptist had been raised from the dead. Others thought Jesus was Elijah or one of the other prophets risen from the dead.
“I beheaded John,” Herod said, “so who is this man about whom I hear such stories?” And he kept trying to see him.
Jesus Feeds Five Thousand
When the apostles returned, they told Jesus everything they had done. Then he slipped quietly away with them toward the town of Bethsaida. But the crowds found out where he was going, and they followed him. He welcomed them and taught them about the Kingdom of God, and he healed those who were sick.
Late in the afternoon the twelve disciples came to him and said, “Send the crowds away to the nearby villages and farms, so they can find food and lodging for the night. There is nothing to eat here in this remote place.”
But Jesus said, “You feed them.”
“But we have only five loaves of bread and two fish,” they answered. “Or are you expecting us to go and buy enough food for this whole crowd?” For there were about 5,000 men there.
Jesus replied, “Tell them to sit down in groups of about fifty each.” So the people all sat down. Jesus took the five loaves and two fish, looked up toward heaven, and blessed them. Then, breaking the loaves into pieces, he kept giving the bread and fish to the disciples so they could distribute it to the people. They all ate as much as they wanted, and afterward, the disciples picked up twelve baskets of leftovers!
Peter’s Declaration about Jesus
One day Jesus left the crowds to pray alone. Only his disciples were with him, and he asked them, “Who do people say I am?”
“Well,” they replied, “some say John the Baptist, some say Elijah, and others say you are one of the other ancient prophets risen from the dead.”
Then he asked them, “But who do you say I am?”
Peter replied, “You are the Messiah sent from God!”
Jesus Predicts His Death
Jesus warned his disciples not to tell anyone who he was. “The Son of Man must suffer many terrible things,” he said. “He will be rejected by the elders, the leading priests, and the teachers of religious law. He will be killed, but on the third day he will be raised from the dead.”
Then he said to the crowd, “If any of you wants to be my follower, you must give up your own way, take up your cross daily, and follow me. If you try to hang on to your life, you will lose it. But if you give up your life for my sake, you will save it. And what do you benefit if you gain the whole world but are yourself lost or destroyed? If anyone is ashamed of me and my message, the Son of Man will be ashamed of that person when he returns in his glory and in the glory of the Father and the holy angels. I tell you the truth, some standing here right now will not die before they see the Kingdom of God.”
The Transfiguration
About eight days later Jesus took Peter, John, and James up on a mountain to pray. And as he was praying, the appearance of his face was transformed, and his clothes became dazzling white. Suddenly, two men, Moses and Elijah, appeared and began talking with Jesus. They were glorious to see. And they were speaking about his exodus from this world, which was about to be fulfilled in Jerusalem.
Peter and the others had fallen asleep. When they woke up, they saw Jesus’ glory and the two men standing with him. As Moses and Elijah were starting to leave, Peter, not even knowing what he was saying, blurted out, “Master, it’s wonderful for us to be here! Let’s make three shelters as memorials—one for you, one for Moses, and one for Elijah.” But even as he was saying this, a cloud overshadowed them, and terror gripped them as the cloud covered them.
Then a voice from the cloud said, “This is my Son, my Chosen One. Listen to him.” When the voice finished, Jesus was there alone. They didn’t tell anyone at that time what they had seen.
Jesus Heals a Demon-Possessed Boy
The next day, after they had come down the mountain, a large crowd met Jesus. A man in the crowd called out to him, “Teacher, I beg you to look at my son, my only child. An evil spirit keeps seizing him, making him scream. It throws him into convulsions so that he foams at the mouth. It batters him and hardly ever leaves him alone. I begged your disciples to cast out the spirit, but they couldn’t do it.”
Jesus said, “You faithless and corrupt people! How long must I be with you and put up with you?” Then he said to the man, “Bring your son here.”
As the boy came forward, the demon knocked him to the ground and threw him into a violent convulsion. But Jesus rebuked the evil spirit and healed the boy. Then he gave him back to his father. Awe gripped the people as they saw this majestic display of God’s power.
Jesus Again Predicts His Death
While everyone was marveling at everything he was doing, Jesus said to his disciples, “Listen to me and remember what I say. The Son of Man is going to be betrayed into the hands of his enemies.” But they didn’t know what he meant. Its significance was hidden from them, so they couldn’t understand it, and they were afraid to ask him about it.
The Greatest in the Kingdom
Then his disciples began arguing about which of them was the greatest. But Jesus knew their thoughts, so he brought a little child to his side. Then he said to them, “Anyone who welcomes a little child like this on my behalf welcomes me, and anyone who welcomes me also welcomes my Father who sent me. Whoever is the least among you is the greatest.”
Using the Name of Jesus
John said to Jesus, “Master, we saw someone using your name to cast out demons, but we told him to stop because he isn’t in our group.”
But Jesus said, “Don’t stop him! Anyone who is not against you is for you.”
Opposition from Samaritans
As the time drew near for him to ascend to heaven, Jesus resolutely set out for Jerusalem. He sent messengers ahead to a Samaritan village to prepare for his arrival. But the people of the village did not welcome Jesus because he was on his way to Jerusalem. When James and John saw this, they said to Jesus, “Lord, should we call down fire from heaven to burn them up?” But Jesus turned and rebuked them. So they went on to another village.
The Cost of Following Jesus
As they were walking along, someone said to Jesus, “I will follow you wherever you go.”
But Jesus replied, “Foxes have dens to live in, and birds have nests, but the Son of Man has no place even to lay his head.”
He said to another person, “Come, follow me.”
The man agreed, but he said, “Lord, first let me return home and bury my father.”
But Jesus told him, “Let the spiritually dead bury their own dead! Your duty is to go and preach about the Kingdom of God.”
Another said, “Yes, Lord, I will follow you, but first let me say good-bye to my family.”
But Jesus told him, “Anyone who puts a hand to the plow and then looks back is not fit for the Kingdom of God.”
No comments:
Post a Comment