Hebrews:
הפרק 23
ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס׃
2 ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אתו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח׃
3 וישאלהו פילטוס לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת׃
4 ויאמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי דבר אשם באיש הזה׃
5 והם התאמצו לדבר מדיח הוא את העם בלמדו בכל יהודה החל מן הגליל ועד הנה׃
6 ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי׃
7 וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה׃
8 וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה׃
9 וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר׃
10 ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה׃
11 ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס׃
12 ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃
13 ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם׃
14 ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו׃
15 וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות׃
16 על כן איסרנו ואפטרנו׃
17 ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג׃
18 ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא׃
19 והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח׃
20 ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע׃
21 והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃
22 ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו׃
23 ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃
24 ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם׃
25 ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם׃
26 וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע׃
27 וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו׃
28 ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן׃
29 כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו׃
30 אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו׃
31 כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש׃
32 וגם שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות׃
33 ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו׃
34 ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל׃
35 והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים׃
36 ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ׃
37 ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך׃
38 וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים׃
39 ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו׃
40 ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה׃
41 והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע׃
42 ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך׃
43 ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃
44 ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
45 ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃
46 ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃
47 וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה׃
48 וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו׃
49 וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה׃
50 והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים׃
51 אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים׃
52 ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע׃
53 ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם׃
54 ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה׃
55 ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו׃
56 ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה׃
English:
"Jesus’ Trial before Pilate
Then the entire council took Jesus to Pilate, the Roman governor. They began to state their case: “This man has been leading our people astray by telling them not to pay their taxes to the Roman government and by claiming he is the Messiah, a king.”
So Pilate asked him, “Are you the king of the Jews?”
Jesus replied, “You have said it.”
Pilate turned to the leading priests and to the crowd and said, “I find nothing wrong with this man!”
Then they became insistent. “But he is causing riots by his teaching wherever he goes—all over Judea, from Galilee to Jerusalem!”
“Oh, is he a Galilean?” Pilate asked. When they said that he was, Pilate sent him to Herod Antipas, because Galilee was under Herod’s jurisdiction, and Herod happened to be in Jerusalem at the time.
Herod was delighted at the opportunity to see Jesus, because he had heard about him and had been hoping for a long time to see him perform a miracle. He asked Jesus question after question, but Jesus refused to answer. Meanwhile, the leading priests and the teachers of religious law stood there shouting their accusations. Then Herod and his soldiers began mocking and ridiculing Jesus. Finally, they put a royal robe on him and sent him back to Pilate. (Herod and Pilate, who had been enemies before, became friends that day.)
Then Pilate called together the leading priests and other religious leaders, along with the people, and he announced his verdict. “You brought this man to me, accusing him of leading a revolt. I have examined him thoroughly on this point in your presence and find him innocent. Herod came to the same conclusion and sent him back to us. Nothing this man has done calls for the death penalty. So I will have him flogged, and then I will release him.”
Then a mighty roar rose from the crowd, and with one voice they shouted, “Kill him, and release Barabbas to us!” (Barabbas was in prison for taking part in an insurrection in Jerusalem against the government, and for murder.) Pilate argued with them, because he wanted to release Jesus. But they kept shouting, “Crucify him! Crucify him!”
For the third time he demanded, “Why? What crime has he committed? I have found no reason to sentence him to death. So I will have him flogged, and then I will release him.”
But the mob shouted louder and louder, demanding that Jesus be crucified, and their voices prevailed. So Pilate sentenced Jesus to die as they demanded. As they had requested, he released Barabbas, the man in prison for insurrection and murder. But he turned Jesus over to them to do as they wished.
The Crucifixion
As they led Jesus away, a man named Simon, who was from Cyrene, happened to be coming in from the countryside. The soldiers seized him and put the cross on him and made him carry it behind Jesus. A large crowd trailed behind, including many grief-stricken women. But Jesus turned and said to them, “Daughters of Jerusalem, don’t weep for me, but weep for yourselves and for your children. For the days are coming when they will say, ‘Fortunate indeed are the women who are childless, the wombs that have not borne a child and the breasts that have never nursed.’ People will beg the mountains, ‘Fall on us,’ and plead with the hills, ‘Bury us.’ For if these things are done when the tree is green, what will happen when it is dry?”
Two others, both criminals, were led out to be executed with him. When they came to a place called The Skull, they nailed him to the cross. And the criminals were also crucified—one on his right and one on his left.
Jesus said, “Father, forgive them, for they don’t know what they are doing.” And the soldiers gambled for his clothes by throwing dice.
The crowd watched and the leaders scoffed. “He saved others,” they said, “let him save himself if he is really God’s Messiah, the Chosen One.” The soldiers mocked him, too, by offering him a drink of sour wine. They called out to him, “If you are the King of the Jews, save yourself!” A sign was fastened above him with these words: “This is the King of the Jews.”
One of the criminals hanging beside him scoffed, “So you’re the Messiah, are you? Prove it by saving yourself—and us, too, while you’re at it!”
But the other criminal protested, “Don’t you fear God even when you have been sentenced to die? We deserve to die for our crimes, but this man hasn’t done anything wrong.” Then he said, “Jesus, remember me when you come into your Kingdom.”
And Jesus replied, “I assure you, today you will be with me in paradise.”
The Death of Jesus
By this time it was about noon, and darkness fell across the whole land until three o’clock. The light from the sun was gone. And suddenly, the curtain in the sanctuary of the Temple was torn down the middle. Then Jesus shouted, “Father, I entrust my spirit into your hands!” And with those words he breathed his last.
When the Roman officer overseeing the execution saw what had happened, he worshiped God and said, “Surely this man was innocent.” And when all the crowd that came to see the crucifixion saw what had happened, they went home in deep sorrow. But Jesus’ friends, including the women who had followed him from Galilee, stood at a distance watching.
The Burial of Jesus
Now there was a good and righteous man named Joseph. He was a member of the Jewish high council, but he had not agreed with the decision and actions of the other religious leaders. He was from the town of Arimathea in Judea, and he was waiting for the Kingdom of God to come. He went to Pilate and asked for Jesus’ body. Then he took the body down from the cross and wrapped it in a long sheet of linen cloth and laid it in a new tomb that had been carved out of rock. This was done late on Friday afternoon, the day of preparation, as the Sabbath was about to begin.
As his body was taken away, the women from Galilee followed and saw the tomb where his body was placed. Then they went home and prepared spices and ointments to anoint his body. But by the time they were finished the Sabbath had begun, so they rested as required by the law."
No comments:
Post a Comment