Hebrews:
הפרק 12
ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים׃
2 ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם׃
3 ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם׃
4 ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם׃
5 ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו׃
6 ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מפני בני יגורו׃
7 והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה׃
8 ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם׃
9 ועתה מה יעשה בעל הכרם יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים׃
10 הלא קראתם את הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃
11 מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃
12 ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר הבינו כי עליהם דבר את המשל הזה ויעזבהו וילכו להם׃
13 וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומן ההורדוסים ללכד אתו בדברו׃
14 ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי איש אמת אתה ולא תגור מפני איש כי לא תכיר פנים כי אם באמת מורה אתה את דרך האלהים הנכון לתת מס אל הקיסר אם לא נתן׃
15 והוא ידע את חנפתם ויאמר אליהם מה תנסוני הביאו אלי דינר ואראה׃
16 ויביאו ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו ויאמרו אליו של הקיסר׃
17 ויאמר ישוע אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו׃
18 ויבאו אליו מן הצדוקים האמרים כי אין תחיה למתים וישאלהו לאמר׃
19 רבי כתב לנו משה כי ימות אחי איש ועזב אשה ובנים אין לו ייבם אחיו את אשתו ויקם זרע לאחיו׃
20 והנה שבעה אחים והראשון לקח אשה ובמותו לא השאיר אחריו זרע׃
21 ויקח אתה השני וימת ולא הניח זרע וכן גם השלישי׃
22 ויקחוה כל השבעה ולא השאירו אחריהם זרע ואחרי מות כלם מתה גם האשה׃
23 ועתה בתחית המתים כשיקומו למי מהם תהיה לאשה כי לשבעה היתה לאשה׃
24 ויאמר ישוע אליהם הלא בזאת אתם תעים באשר אינכם יודעים גם את הכתובים גם את גבורת האלהים׃
25 כי בעת קומם מן המתים האנשים לא ישאו נשים ולא תנשאנה אך יהיו כמלאכי השמים׃
26 ועל דבר המתים כי קום יקומו הלא קראתם בספר משה בסנה את אשר דבר אליו האלהים לאמר אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב׃
27 האלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים לכן הרביתם לתעות׃
28 ואחד מן הסופרים שמע אתם מתוכחים ויקרב אליהם וירא כי היטב השיבם וישאלהו מה היא הראשנה לכל המצות׃
29 ויען ישוע וידבר אליו הראשנה לכל המצות היא שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃
30 ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך ובכל מאדך זאת היא המצוה הראשנה׃
31 והשנית הדמה לה היא ואהבת לרעך כמוך ואין מצוה גדולה מאלה׃
32 ויאמר אליו הסופר אמנם רבי יפה דברת כי אלהים אחד הוא ואין עוד מלבדו׃
33 ולאהבה אתו בכל לבב ובכל מדע ובכל נפש ובכל מאד ולאהבה את הרע כנפשו גדולה היא מכל עלות וזבחים׃
34 וירא ישוע כי ענה בדעת ויאמר אליו לא רחוק אתה ממלכות האלהים ואיש לא ערב עוד את לבו לשאל אותו שאלה׃
35 ויען ישוע בלמדו במקדש ויאמר איך יאמרו הסופרים כי המשיח הוא בן דוד׃
36 והוא דוד אמר ברוח הקדש נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
37 הנה דוד בעצמו קרא לו אדון ואיך הוא בנו ויאהב רב העם לשמע אתו׃
38 ויאמר אליהם בלמד אתם השמרו מן הסופרים האהבים להתהלך עטופי טלית ואת שאלות שלומם בשוקים׃
39 ואת מושבי הראש בבתי כנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃
40 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃
41 וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את העם משליכים מעות לארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה׃
42 ותבא אלמנה עניה ותשלך שתי פרוטות אשר הן רבע אסר׃
43 ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל הנתנים אל ארון האוצר׃
44 כי כלם נתנו מן העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל אשר לה את כל רכושה׃
English:
"The Parable of the Wicked Vinedressers
Then He began to speak to them in parables: “A man planted a vineyard and set a hedge around it, dug a place for the wine vat and built a tower. And he leased it to vinedressers and went into a far country. Now at vintage-time he sent a servant to the vinedressers, that he might receive some of the fruit of the vineyard from the vinedressers. And they took him and beat him and sent him away empty-handed. Again he sent them another servant, and at him they threw stones, wounded him in the head, and sent him away shamefully treated. And again he sent another, and him they killed; and many others, beating some and killing some. Therefore still having one son, his beloved, he also sent him to them last, saying, ‘They will respect my son.’ But those vinedressers said among themselves, ‘This is the heir. Come, let us kill him, and the inheritance will be ours.’ So they took him and killed him and cast him out of the vineyard.
“Therefore what will the owner of the vineyard do? He will come and destroy the vinedressers, and give the vineyard to others. Have you not even read this Scripture:
‘The stone which the builders rejected
Has become the chief cornerstone.
This was the Lord’s doing,
And it is marvelous in our eyes’?”
And they sought to lay hands on Him, but feared the multitude, for they knew He had spoken the parable against them. So they left Him and went away.
The Pharisees: Is It Lawful to Pay Taxes to Caesar?
Then they sent to Him some of the Pharisees and the Herodians, to catch Him in His words. When they had come, they said to Him, “Teacher, we know that You are true, and care about no one; for You do not regard the person of men, but teach the way of God in truth. Is it lawful to pay taxes to Caesar, or not? Shall we pay, or shall we not pay?”
But He, knowing their hypocrisy, said to them, “Why do you test Me? Bring Me a denarius that I may see it.” So they brought it.
And He said to them, “Whose image and inscription is this?” They said to Him, “Caesar’s.”
And Jesus answered and said to them, “Render to Caesar the things that are Caesar’s, and to God the things that are God’s.”
And they marveled at Him.
The Sadducees: What About the Resurrection?
Then some Sadducees, who say there is no resurrection, came to Him; and they asked Him, saying: “Teacher, Moses wrote to us that if a man’s brother dies, and leaves his wife behind, and leaves no children, his brother should take his wife and raise up offspring for his brother. Now there were seven brothers. The first took a wife; and dying, he left no offspring. And the second took her, and he died; nor did he leave any offspring. And the third likewise. So the seven had her and left no offspring. Last of all the woman died also. Therefore, in the resurrection, when they rise, whose wife will she be? For all seven had her as wife.”
Jesus answered and said to them, “Are you not therefore mistaken, because you do not know the Scriptures nor the power of God? For when they rise from the dead, they neither marry nor are given in marriage, but are like angels in heaven. But concerning the dead, that they rise, have you not read in the book of Moses, in the burning bush passage, how God spoke to him, saying, ‘I am the God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob’? He is not the God of the dead, but the God of the living. You are therefore greatly mistaken.”
The Scribes: Which Is the First Commandment of All?
Then one of the scribes came, and having heard them reasoning together, perceiving that He had answered them well, asked Him, “Which is the first commandment of all?”
Jesus answered him, “The first of all the commandments is: ‘Hear, O Israel, the Lord our God, the Lord is one. And you shall love the Lord your God with all your heart, with all your soul, with all your mind, and with all your strength.’ This is the first commandment. And the second, like it, is this: ‘You shall love your neighbor as yourself.’ There is no other commandment greater than these.”
So the scribe said to Him, “Well said, Teacher. You have spoken the truth, for there is one God, and there is no other but He. And to love Him with all the heart, with all the understanding, with all the soul, and with all the strength, and to love one’s neighbor as oneself, is more than all the whole burnt offerings and sacrifices.”
Now when Jesus saw that he answered wisely, He said to him, “You are not far from the kingdom of God.”
But after that no one dared question Him.
Jesus: How Can David Call His Descendant Lord?
Then Jesus answered and said, while He taught in the temple, “How is it that the scribes say that the Christ is the Son of David? For David himself said by the Holy Spirit:
‘The Lord said to my Lord,
“Sit at My right hand,
Till I make Your enemies Your footstool.” ’
Therefore David himself calls Him ‘Lord’; how is He then his Son?”
And the common people heard Him gladly.
Beware of the Scribes
Then He said to them in His teaching, “Beware of the scribes, who desire to go around in long robes, love greetings in the marketplaces, the best seats in the synagogues, and the best places at feasts, who devour widows’ houses, and for a pretense make long prayers. These will receive greater condemnation.”
The Widow’s Two Mites
Now Jesus sat opposite the treasury and saw how the people put money into the treasury. And many who were rich put in much. Then one poor widow came and threw in two mites, which make a quadrans. So He called His disciples to Himself and said to them, “Assuredly, I say to you that this poor widow has put in more than all those who have given to the treasury; for they all put in out of their abundance, but she out of her poverty put in all that she had, her whole livelihood.”
No comments:
Post a Comment