Hebrews:
הפרק 27
ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו׃
2 ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון׃
3 וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר׃
4 חטאתי כי דם נקי הסגרתי והם אמרו מה לנו ולזאת אתה תראה׃
5 וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק׃
6 ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא׃
7 ויתיעצו ויקנו בו את שדה היוצר לקבורת הגרים׃
8 על כן שם השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה׃
9 אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל׃
10 ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה׃
11 וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת׃
12 וידברו עליו שטנה הכהנים הגדולים והזקנים והוא לא ענה דבר׃
13 ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך׃
14 ולא ענהו אף דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד׃
15 ומנהג ההגמון היה לפטר לעם בכל חג אסיר אחד את אשר יחפצו׃
16 ובעת ההיא היה להם אסיר ידוע ושמו בר אבא׃
17 ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את מי תחפצו כי אפטר לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא בשם משיח׃
18 כי ידע אשר רק מקנאה מסרו אתו׃
19 ויהי כשבתו על כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל יהי לך דבר עם הצדיק הזה כי בעבורו עניתי הרבה היום בחלום׃
20 והכהנים הגדולים והזקנים פתו את המון העם לשאל להם את בר אבא ולאבד את ישוע׃
21 ויען ההגמון ויאמר אליהם את מי משניהם תחפצו כי אפטר לכם ויאמרו את בר אבא׃
22 ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב׃
23 ויאמר ההגמון מה אפוא הרעה אשר עשה ויוסיפו עוד צעק לאמר יצלב׃
24 ויהי כראות פילטוס כי לא יועיל מאומה ורבתה עוד המהודה ויקח מים וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם תראו׃
25 ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו׃
26 אז פטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃
27 ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את ישוע ויביאהו אל בית המשפט ויאספו עליו את כל הגדוד׃
28 ויפשיטו אותו את בגדיו ויעטפהו מעיל שני׃
29 וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים׃
30 וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו׃
31 ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב׃
32 ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו׃
33 ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת׃
34 ויתנו לו לשתות חמץ מזוג במרורה ויטעם ולא אבה לשתות׃
35 ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃
36 וישבו שמה וישמרו אותו׃
37 וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים׃
38 ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃
39 והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם׃
40 ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב׃
41 וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר׃
42 את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו׃
43 בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני׃
44 וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה׃
45 ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
46 וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני׃
47 ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא׃
48 וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו׃
49 ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו׃
50 וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו׃
51 והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו׃
52 והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו׃
53 ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים׃
54 ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים׃
55 ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו׃
56 ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי׃
57 ויהי בערב ויבא איש עשיר מן הרמתים ושמו יוסף וגם הוא היה מתלמידי ישוע׃
58 ויגש אל פילטוס לשאל את גוית ישוע ויצו פליטוס כי תנתן לו׃
59 ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור׃
60 וישימה בקבר החדש אשר חצב לו בסלע ויגל אבן גדולה על פתח הקבר וילך לו׃
61 ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר׃
62 ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו הכהנים הגדולים והפרושים אל פילטוס׃
63 ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום׃
64 לכן צוה נא ויסכר מבוא הקבר עד היום השלישי פן יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל העם הנה קם מן המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן הראשונה׃
65 ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כדעתכם׃
66 וילכו ויסכרו את מבוא הקבר ויחתמו את האבן ויעמידו עליו את המשמר׃
English:
"Judas Hangs Himself
"Very early in the morning the leading priests and the elders of the people met again to lay plans for putting Jesus to death. Then they bound him, led him away, and took him to Pilate, the Roman governor.
When Judas, who had betrayed him, realized that Jesus had been condemned to die, he was filled with remorse. So he took the thirty pieces of silver back to the leading priests and the elders. “I have sinned,” he declared, “for I have betrayed an innocent man.”
“What do we care?” they retorted. “That’s your problem.”
Then Judas threw the silver coins down in the Temple and went out and hanged himself.
The leading priests picked up the coins. “It wouldn’t be right to put this money in the Temple treasury,” they said, “since it was payment for murder.” After some discussion they finally decided to buy the potter’s field, and they made it into a cemetery for foreigners. That is why the field is still called the Field of Blood. 9 This fulfilled the prophecy of Jeremiah that says,
“They took the thirty pieces of silver—
the price at which he was valued by the people of Israel,
and purchased the potter’s field,
as the Lord directed.”
Jesus’ Trial before Pilate
Now Jesus was standing before Pilate, the Roman governor. “Are you the king of the Jews?” the governor asked him.
Jesus replied, “You have said it.”
But when the leading priests and the elders made their accusations against him, Jesus remained silent. “Don’t you hear all these charges they are bringing against you?” Pilate demanded. But Jesus made no response to any of the charges, much to the governor’s surprise.
Now it was the governor’s custom each year during the Passover celebration to release one prisoner to the crowd—anyone they wanted. This year there was a notorious prisoner, a man named Barabbas. As the crowds gathered before Pilate’s house that morning, he asked them, “Which one do you want me to release to you—Barabbas, or Jesus who is called the Messiah?” (He knew very well that the religious leaders had arrested Jesus out of envy.)
Just then, as Pilate was sitting on the judgment seat, his wife sent him this message: “Leave that innocent man alone. I suffered through a terrible nightmare about him last night.”
Meanwhile, the leading priests and the elders persuaded the crowd to ask for Barabbas to be released and for Jesus to be put to death. So the governor asked again, “Which of these two do you want me to release to you?”
The crowd shouted back, “Barabbas!”
Pilate responded, “Then what should I do with Jesus who is called the Messiah?”
They shouted back, “Crucify him!”
“Why?” Pilate demanded. “What crime has he committed?”
But the mob roared even louder, “Crucify him!”
Pilate saw that he wasn’t getting anywhere and that a riot was developing. So he sent for a bowl of water and washed his hands before the crowd, saying, “I am innocent of this man’s blood. The responsibility is yours!”
And all the people yelled back, “We will take responsibility for his death—we and our children!”
So Pilate released Barabbas to them. He ordered Jesus flogged with a lead-tipped whip, then turned him over to the Roman soldiers to be crucified.
The Soldiers Mock Jesus
Some of the governor’s soldiers took Jesus into their headquarters and called out the entire regiment. They stripped him and put a scarlet robe on him. They wove thorn branches into a crown and put it on his head, and they placed a reed stick in his right hand as a scepter. Then they knelt before him in mockery and taunted, “Hail! King of the Jews!” And they spit on him and grabbed the stick and struck him on the head with it. When they were finally tired of mocking him, they took off the robe and put his own clothes on him again. Then they led him away to be crucified.
The Crucifixion
Along the way, they came across a man named Simon, who was from Cyrene, and the soldiers forced him to carry Jesus’ cross. And they went out to a place called Golgotha (which means “Place of the Skull”). The soldiers gave Jesus wine mixed with bitter gall, but when he had tasted it, he refused to drink it.
After they had nailed him to the cross, the soldiers gambled for his clothes by throwing dice. Then they sat around and kept guard as he hung there. A sign was fastened above Jesus’ head, announcing the charge against him. It read: “This is Jesus, the King of the Jews.” Two revolutionaries were crucified with him, one on his right and one on his left.
The people passing by shouted abuse, shaking their heads in mockery. “Look at you now!” they yelled at him. “You said you were going to destroy the Temple and rebuild it in three days. Well then, if you are the Son of God, save yourself and come down from the cross!”
The leading priests, the teachers of religious law, and the elders also mocked Jesus. “He saved others,” they scoffed, “but he can’t save himself! So he is the King of Israel, is he? Let him come down from the cross right now, and we will believe in him! He trusted God, so let God rescue him now if he wants him! For he said, ‘I am the Son of God.’” Even the revolutionaries who were crucified with him ridiculed him in the same way.
The Death of Jesus
At noon, darkness fell across the whole land until three o’clock. At about three o’clock, Jesus called out with a loud voice, “Eli, Eli, lema sabachthani?” which means “My God, my God, why have you abandoned me?”
Some of the bystanders misunderstood and thought he was calling for the prophet Elijah. One of them ran and filled a sponge with sour wine, holding it up to him on a reed stick so he could drink. But the rest said, “Wait! Let’s see whether Elijah comes to save him.”
Then Jesus shouted out again, and he released his spirit. At that moment the curtain in the sanctuary of the Temple was torn in two, from top to bottom. The earth shook, rocks split apart, and tombs opened. The bodies of many godly men and women who had died were raised from the dead. They left the cemetery after Jesus’ resurrection, went into the holy city of Jerusalem, and appeared to many people.
The Roman officer and the other soldiers at the crucifixion were terrified by the earthquake and all that had happened. They said, “This man truly was the Son of God!”
And many women who had come from Galilee with Jesus to care for him were watching from a distance. Among them were Mary Magdalene, Mary (the mother of James and Joseph), and the mother of James and John, the sons of Zebedee.
The Burial of Jesus
As evening approached, Joseph, a rich man from Arimathea who had become a follower of Jesus, went to Pilate and asked for Jesus’ body. And Pilate issued an order to release it to him. Joseph took the body and wrapped it in a long sheet of clean linen cloth. He placed it in his own new tomb, which had been carved out of the rock. Then he rolled a great stone across the entrance and left. Both Mary Magdalene and the other Mary were sitting across from the tomb and watching.
The Guard at the Tomb
The next day, on the Sabbath, the leading priests and Pharisees went to see Pilate. They told him, “Sir, we remember what that deceiver once said while he was still alive: ‘After three days I will rise from the dead.’ So we request that you seal the tomb until the third day. This will prevent his disciples from coming and stealing his body and then telling everyone he was raised from the dead! If that happens, we’ll be worse off than we were at first.”
Pilate replied, “Take guards and secure it the best you can.” So they sealed the tomb and posted guards to protect it."
No comments:
Post a Comment