Hebrews:
הפרק 2
ויהי אחרי כן וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה באחת ערי יהודה ויאמר יהוה אליו עלה ויאמר דוד אנה אעלה ויאמר חברנה׃
2 ויעל שם דוד וגם שתי נשיו אחינעם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי׃
3 ואנשיו אשר עמו העלה דוד איש וביתו וישבו בערי חברון׃
4 ויבאו אנשי יהודה וימשחו שם את דוד למלך על בית יהודה ויגדו לדוד לאמר אנשי יביש גלעד אשר קברו את שאול׃
5 וישלח דוד מלאכים אל אנשי יביש גלעד ויאמר אליהם ברכים אתם ליהוה אשר עשיתם החסד הזה עם אדניכם עם שאול ותקברו אתו׃
6 ועתה יעש יהוה עמכם חסד ואמת וגם אנכי אעשה אתכם הטובה הזאת אשר עשיתם הדבר הזה׃
7 ועתה תחזקנה ידיכם והיו לבני חיל כי מת אדניכם שאול וגם אתי משחו בית יהודה למלך עליהם׃
8 ואבנר בן נר שר צבא אשר לשאול לקח את איש בשת בן שאול ויעברהו מחנים׃
9 וימלכהו אל הגלעד ואל האשורי ואל יזרעאל ועל אפרים ועל בנימן ועל ישראל כלה׃
10 בן ארבעים שנה איש בשת בן שאול במלכו על ישראל ושתים שנים מלך אך בית יהודה היו אחרי דוד׃
11 ויהי מספר הימים אשר היה דוד מלך בחברון על בית יהודה שבע שנים וששה חדשים׃
12 ויצא אבנר בן נר ועבדי איש בשת בן שאול ממחנים גבעונה׃
13 ויואב בן צרויה ועבדי דוד יצאו ויפגשום על ברכת גבעון יחדו וישבו אלה על הברכה מזה ואלה על הברכה מזה׃
14 ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו ויאמר יואב יקמו׃
15 ויקמו ויעברו במספר שנים עשר לבנימן ולאיש בשת בן שאול ושנים עשר מעבדי דוד׃
16 ויחזקו איש בראש רעהו וחרבו בצד רעהו ויפלו יחדו ויקרא למקום ההוא חלקת הצרים אשר בגבעון׃
17 ותהי המלחמה קשה עד מאד ביום ההוא וינגף אבנר ואנשי ישראל לפני עבדי דוד׃
18 ויהיו שם שלשה בני צרויה יואב ואבישי ועשהאל ועשהאל קל ברגליו כאחד הצבים אשר בשדה׃
19 וירדף עשהאל אחרי אבנר ולא נטה ללכת על הימין ועל השמאול מאחרי אבנר׃
20 ויפן אבנר אחריו ויאמר האתה זה עשהאל ויאמר אנכי׃
21 ויאמר לו אבנר נטה לך על ימינך או על שמאלך ואחז לך אחד מהנערים וקח לך את חלצתו ולא אבה עשהאל לסור מאחריו׃
22 ויסף עוד אבנר לאמר אל עשהאל סור לך מאחרי למה אככה ארצה ואיך אשא פני אל יואב אחיך׃
23 וימאן לסור ויכהו אבנר באחרי החנית אל החמש ותצא החנית מאחריו ויפל שם וימת תחתו ויהי כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשהאל וימת ויעמדו׃
24 וירדפו יואב ואבישי אחרי אבנר והשמש באה והמה באו עד גבעת אמה אשר על פני גיח דרך מדבר גבעון׃
25 ויתקבצו בני בנימן אחרי אבנר ויהיו לאגדה אחת ויעמדו על ראש גבעה אחת׃
26 ויקרא אבנר אל יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב הלוא ידעתה כי מרה תהיה באחרונה ועד מתי לא תאמר לעם לשוב מאחרי אחיהם׃
27 ויאמר יואב חי האלהים כי לולא דברת כי אז מהבקר נעלה העם איש מאחרי אחיו׃
28 ויתקע יואב בשופר ויעמדו כל העם ולא ירדפו עוד אחרי ישראל ולא יספו עוד להלחם׃
29 ואבנר ואנשיו הלכו בערבה כל הלילה ההוא ויעברו את הירדן וילכו כל הבתרון ויבאו מחנים׃
30 ויואב שב מאחרי אבנר ויקבץ את כל העם ויפקדו מעבדי דוד תשעה עשר איש ועשהאל׃
31 ועבדי דוד הכו מבנימן ובאנשי אבנר שלש מאות וששים איש מתו׃
32 וישאו את עשהאל ויקברהו בקבר אביו אשר בית לחם וילכו כל הלילה יואב ואנשיו ויאר להם בחברון׃
English:
"David Anointed King of Judah
After this, David asked the Lord, “Should I move back to one of the towns of Judah?”
“Yes,” the Lord replied.
Then David asked, “Which town should I go to?”
“To Hebron,” the Lord answered.
David’s two wives were Ahinoam from Jezreel and Abigail, the widow of Nabal from Carmel. So David and his wives and his men and their families all moved to Judah, and they settled in the villages near Hebron. Then the men of Judah came to David and anointed him king over the people of Judah.
When David heard that the men of Jabesh-gilead had buried Saul, he sent them this message: “May the Lord bless you for being so loyal to your master Saul and giving him a decent burial. May the Lord be loyal to you in return and reward you with his unfailing love! And I, too, will reward you for what you have done. Now that Saul is dead, I ask you to be my strong and loyal subjects like the people of Judah, who have anointed me as their new king.”
Ishbosheth Proclaimed King of Israel
But Abner son of Ner, the commander of Saul’s army, had already gone to Mahanaim with Saul’s son Ishbosheth. There he proclaimed Ishbosheth king over Gilead, Jezreel, Ephraim, Benjamin, the land of the Ashurites, and all the rest of Israel.
Ishbosheth, Saul’s son, was forty years old when he became king, and he ruled from Mahanaim for two years. Meanwhile, the people of Judah remained loyal to David. David made Hebron his capital, and he ruled as king of Judah for seven and a half years.
War between Israel and Judah
One day Abner led Ishbosheth’s troops from Mahanaim to Gibeon. About the same time, Joab son of Zeruiah led David’s troops out and met them at the pool of Gibeon. The two groups sat down there, facing each other from opposite sides of the pool.
Then Abner suggested to Joab, “Let’s have a few of our warriors fight hand to hand here in front of us.”
“All right,” Joab agreed. So twelve men were chosen to fight from each side—twelve men of Benjamin representing Ishbosheth son of Saul, and twelve representing David. Each one grabbed his opponent by the hair and thrust his sword into the other’s side so that all of them died. So this place at Gibeon has been known ever since as the Field of Swords.
A fierce battle followed that day, and Abner and the men of Israel were defeated by the forces of David.
The Death of Asahel
Joab, Abishai, and Asahel—the three sons of Zeruiah—were among David’s forces that day. Asahel could run like a gazelle, and he began chasing Abner. He pursued him relentlessly, not stopping for anything. When Abner looked back and saw him coming, he called out, “Is that you, Asahel?”
“Yes, it is,” he replied.
“Go fight someone else!” Abner warned. “Take on one of the younger men, and strip him of his weapons.” But Asahel kept right on chasing Abner.
Again Abner shouted to him, “Get away from here! I don’t want to kill you. How could I ever face your brother Joab again?”
But Asahel refused to turn back, so Abner thrust the butt end of his spear through Asahel’s stomach, and the spear came out through his back. He stumbled to the ground and died there. And everyone who came by that spot stopped and stood still when they saw Asahel lying there.
When Joab and Abishai found out what had happened, they set out after Abner. The sun was just going down as they arrived at the hill of Ammah near Giah, along the road to the wilderness of Gibeon. Abner’s troops from the tribe of Benjamin regrouped there at the top of the hill to take a stand.
Abner shouted down to Joab, “Must we always be killing each other? Don’t you realize that bitterness is the only result? When will you call off your men from chasing their Israelite brothers?”
Then Joab said, “God only knows what would have happened if you hadn’t spoken, for we would have chased you all night if necessary.” So Joab blew the ram’s horn, and his men stopped chasing the troops of Israel.
All that night Abner and his men retreated through the Jordan Valley. They crossed the Jordan River, traveling all through the morning, and didn’t stop until they arrived at Mahanaim.
Meanwhile, Joab and his men also returned home. When Joab counted his casualties, he discovered that only 19 men were missing in addition to Asahel. But 360 of Abner’s men had been killed, all from the tribe of Benjamin. Joab and his men took Asahel’s body to Bethlehem and buried him there in his father’s tomb. Then they traveled all night and reached Hebron at daybreak."
No comments:
Post a Comment