Hebrews:
הפרק 12
ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר׃
2 החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה׃
3 דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית׃
4 ואם ימעט הבית מהית משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה׃
5 שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו׃
6 והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים׃
7 ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם׃
8 ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו׃
9 אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו׃
10 ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו׃
11 וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה׃
12 ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה׃
13 והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים׃
14 והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו׃
15 שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד יום השבעי׃
16 וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם׃
17 ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם׃
18 בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב׃
19 שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ׃
20 כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות׃
21 ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח׃
22 ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר׃
23 ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף׃
24 ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם׃
25 והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת׃
26 והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם׃
27 ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו׃
28 וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו׃
29 ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה׃
30 ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת׃
31 ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם׃
32 גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי׃
33 ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים׃
34 וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם׃
35 ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת׃
36 ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים׃
37 ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף׃
38 וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד׃
39 ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם׃
40 ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה׃
41 ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים׃
42 ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם׃
43 ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו׃
44 וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל בו׃
45 תושב ושכיר לא יאכל בו׃
46 בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו׃
47 כל עדת ישראל יעשו אתו׃
48 וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו׃
49 תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם׃
50 ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו׃
51 ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם׃
English:
"The First Passover
While the Israelites were still in the land of Egypt, the Lord gave the following instructions to Moses and Aaron: “From now on, this month will be the first month of the year for you. Announce to the whole community of Israel that on the tenth day of this month each family must choose a lamb or a young goat for a sacrifice, one animal for each household. If a family is too small to eat a whole animal, let them share with another family in the neighborhood. Divide the animal according to the size of each family and how much they can eat. The animal you select must be a one-year-old male, either a sheep or a goat, with no defects.
“Take special care of this chosen animal until the evening of the fourteenth day of this first month. Then the whole assembly of the community of Israel must slaughter their lamb or young goat at twilight. They are to take some of the blood and smear it on the sides and top of the doorframes of the houses where they eat the animal. That same night they must roast the meat over a fire and eat it along with bitter salad greens and bread made without yeast. Do not eat any of the meat raw or boiled in water. The whole animal—including the head, legs, and internal organs—must be roasted over a fire. Do not leave any of it until the next morning. Burn whatever is not eaten before morning.
“These are your instructions for eating this meal: Be fully dressed, wear your sandals, and carry your walking stick in your hand. Eat the meal with urgency, for this is the Lord’s Passover. On that night I will pass through the land of Egypt and strike down every firstborn son and firstborn male animal in the land of Egypt. I will execute judgment against all the gods of Egypt, for I am the Lord! But the blood on your doorposts will serve as a sign, marking the houses where you are staying. When I see the blood, I will pass over you. This plague of death will not touch you when I strike the land of Egypt.
“This is a day to remember. Each year, from generation to generation, you must celebrate it as a special festival to the Lord. This is a law for all time. For seven days the bread you eat must be made without yeast. On the first day of the festival, remove every trace of yeast from your homes. Anyone who eats bread made with yeast during the seven days of the festival will be cut off from the community of Israel. On the first day of the festival and again on the seventh day, all the people must observe an official day for holy assembly. No work of any kind may be done on these days except in the preparation of food.
“Celebrate this Festival of Unleavened Bread, for it will remind you that I brought your forces out of the land of Egypt on this very day. This festival will be a permanent law for you; celebrate this day from generation to generation. The bread you eat must be made without yeast from the evening of the fourteenth day of the first month until the evening of the twenty-first day of that month. During those seven days, there must be no trace of yeast in your homes. Anyone who eats anything made with yeast during this week will be cut off from the community of Israel. These regulations apply both to the foreigners living among you and to the native-born Israelites. During those days you must not eat anything made with yeast. Wherever you live, eat only bread made without yeast.”
Then Moses called all the elders of Israel together and said to them, “Go, pick out a lamb or young goat for each of your families, and slaughter the Passover animal. Drain the blood into a basin. Then take a bundle of hyssop branches and dip it into the blood. Brush the hyssop across the top and sides of the doorframes of your houses. And no one may go out through the door until morning. For the Lord will pass through the land to strike down the Egyptians. But when he sees the blood on the top and sides of the doorframe, the Lord will pass over your home. He will not permit his death angel to enter your house and strike you down.
“Remember, these instructions are a permanent law that you and your descendants must observe forever. When you enter the land the Lord has promised to give you, you will continue to observe this ceremony. Then your children will ask, ‘What does this ceremony mean?’ And you will reply, ‘It is the Passover sacrifice to the Lord, for he passed over the houses of the Israelites in Egypt. And though he struck the Egyptians, he spared our families.’” When Moses had finished speaking, all the people bowed down to the ground and worshiped.
So the people of Israel did just as the Lord had commanded through Moses and Aaron. And that night at midnight, the Lord struck down all the firstborn sons in the land of Egypt, from the firstborn son of Pharaoh, who sat on his throne, to the firstborn son of the prisoner in the dungeon. Even the firstborn of their livestock were killed. Pharaoh and all his officials and all the people of Egypt woke up during the night, and loud wailing was heard throughout the land of Egypt. There was not a single house where someone had not died.
Israel’s Exodus from Egypt
Pharaoh sent for Moses and Aaron during the night. “Get out!” he ordered. “Leave my people—and take the rest of the Israelites with you! Go and worship the Lord as you have requested. Take your flocks and herds, as you said, and be gone. Go, but bless me as you leave.” All the Egyptians urged the people of Israel to get out of the land as quickly as possible, for they thought, “We will all die!”
The Israelites took their bread dough before yeast was added. They wrapped their kneading boards in their cloaks and carried them on their shoulders. And the people of Israel did as Moses had instructed; they asked the Egyptians for clothing and articles of silver and gold. The Lord caused the Egyptians to look favorably on the Israelites, and they gave the Israelites whatever they asked for. So they stripped the Egyptians of their wealth!
That night the people of Israel left Rameses and started for Succoth. There were about 600,000 men, plus all the women and children. A rabble of non-Israelites went with them, along with great flocks and herds of livestock. For bread they baked flat cakes from the dough without yeast they had brought from Egypt. It was made without yeast because the people were driven out of Egypt in such a hurry that they had no time to prepare the bread or other food.
The people of Israel had lived in Egypt for 430 years. In fact, it was on the last day of the 430th year that all the Lord’s forces left the land. On this night the Lord kept his promise to bring his people out of the land of Egypt. So this night belongs to him, and it must be commemorated every year by all the Israelites, from generation to generation.
Instructions for the Passover
Then the Lord said to Moses and Aaron, “These are the instructions for the festival of Passover. No outsiders are allowed to eat the Passover meal. But any slave who has been purchased may eat it if he has been circumcised. Temporary residents and hired servants may not eat it. Each Passover lamb must be eaten in one house. Do not carry any of its meat outside, and do not break any of its bones. The whole community of Israel must celebrate this Passover festival.
“If there are foreigners living among you who want to celebrate the Lord’s Passover, let all their males be circumcised. Only then may they celebrate the Passover with you like any native-born Israelite. But no uncircumcised male may ever eat the Passover meal. This instruction applies to everyone, whether a native-born Israelite or a foreigner living among you.”
So all the people of Israel followed all the Lord’s commands to Moses and Aaron. On that very day the Lord brought the people of Israel out of the land of Egypt like an army."
No comments:
Post a Comment