Hebrews:
הפרק 3
ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חרבה׃
2 וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל׃
3 ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה׃
4 וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני׃
5 ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׃
6 ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים׃
7 ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו׃
8 וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי׃
9 ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם׃
10 ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים׃
11 ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים׃
12 ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה׃
13 ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהם׃
14 ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם׃
15 ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר׃
16 לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים׃
17 ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש׃
18 ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו׃
19 ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה׃
20 ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם׃
21 ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם׃
22 ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים׃
English:
"Moses and the Burning Bush
One day Moses was tending the flock of his father-in-law, Jethro, the priest of Midian. He led the flock far into the wilderness and came to Sinai, the mountain of God. There the angel of the Lord appeared to him in a blazing fire from the middle of a bush. Moses stared in amazement. Though the bush was engulfed in flames, it didn’t burn up. “This is amazing,” Moses said to himself. “Why isn’t that bush burning up? I must go see it.”
When the Lord saw Moses coming to take a closer look, God called to him from the middle of the bush, “Moses! Moses!”
“Here I am!” Moses replied.
“Do not come any closer,” the Lord warned. “Take off your sandals, for you are standing on holy ground. I am the God of your father—the God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob.” When Moses heard this, he covered his face because he was afraid to look at God.
Then the Lord told him, “I have certainly seen the oppression of my people in Egypt. I have heard their cries of distress because of their harsh slave drivers. Yes, I am aware of their suffering. So I have come down to rescue them from the power of the Egyptians and lead them out of Egypt into their own fertile and spacious land. It is a land flowing with milk and honey—the land where the Canaanites, Hittites, Amorites, Perizzites, Hivites, and Jebusites now live. Look! The cry of the people of Israel has reached me, and I have seen how harshly the Egyptians abuse them. Now go, for I am sending you to Pharaoh. You must lead my people Israel out of Egypt.”
But Moses protested to God, “Who am I to appear before Pharaoh? Who am I to lead the people of Israel out of Egypt?”
God answered, “I will be with you. And this is your sign that I am the one who has sent you: When you have brought the people out of Egypt, you will worship God at this very mountain.”
But Moses protested, “If I go to the people of Israel and tell them, ‘The God of your ancestors has sent me to you,’ they will ask me, ‘What is his name?’ Then what should I tell them?”
God replied to Moses, “I am who i am. Say this to the people of Israel: I am has sent me to you.” God also said to Moses, “Say this to the people of Israel: Yahweh, the God of your ancestors—the God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob—has sent me to you.
This is my eternal name,
my name to remember for all generations.
“Now go and call together all the elders of Israel. Tell them, ‘Yahweh, the God of your ancestors—the God of Abraham, Isaac, and Jacob—has appeared to me. He told me, “I have been watching closely, and I see how the Egyptians are treating you. I have promised to rescue you from your oppression in Egypt. I will lead you to a land flowing with milk and honey—the land where the Canaanites, Hittites, Amorites, Perizzites, Hivites, and Jebusites now live.”’
“The elders of Israel will accept your message. Then you and the elders must go to the king of Egypt and tell him, ‘The Lord, the God of the Hebrews, has met with us. So please let us take a three-day journey into the wilderness to offer sacrifices to the Lord, our God.’
“But I know that the king of Egypt will not let you go unless a mighty hand forces him. So I will raise my hand and strike the Egyptians, performing all kinds of miracles among them. Then at last he will let you go. And I will cause the Egyptians to look favorably on you. They will give you gifts when you go so you will not leave empty-handed. Every Israelite woman will ask for articles of silver and gold and fine clothing from her Egyptian neighbors and from the foreign women in their houses. You will dress your sons and daughters with these, stripping the Egyptians of their wealth.”
No comments:
Post a Comment