Hebrews:
הפרק 26
ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה׃
2 וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך׃
3 גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך׃
4 והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ׃
5 עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי׃
6 וישב יצחק בגרר׃
7 וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא׃
8 ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו׃
9 ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה׃
10 ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם׃
11 ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת׃
12 ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה׃
13 ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד׃
14 ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים׃
15 וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר׃
16 ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד׃
17 וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם׃
18 וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו׃
19 ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים׃
20 ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו׃
21 ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה׃
22 ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ׃
23 ויעל משם באר שבע׃
24 וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי׃
25 ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר׃
26 ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו׃
27 ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם׃
28 ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך׃
29 אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה׃
30 ויעש להם משתה ויאכלו וישתו׃
31 וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום׃
32 ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים׃
33 ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה׃
34 ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילן החתי׃
35 ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה׃
English:
"Isaac Deceives Abimelech
A severe famine now struck the land, as had happened before in Abraham’s time. So Isaac moved to Gerar, where Abimelech, king of the Philistines, lived.
The Lord appeared to Isaac and said, “Do not go down to Egypt, but do as I tell you. Live here as a foreigner in this land, and I will be with you and bless you. I hereby confirm that I will give all these lands to you and your descendants, just as I solemnly promised Abraham, your father. I will cause your descendants to become as numerous as the stars of the sky, and I will give them all these lands. And through your descendants all the nations of the earth will be blessed. I will do this because Abraham listened to me and obeyed all my requirements, commands, decrees, and instructions.” So Isaac stayed in Gerar.
When the men who lived there asked Isaac about his wife, Rebekah, he said, “She is my sister.” He was afraid to say, “She is my wife.” He thought, “They will kill me to get her, because she is so beautiful.” But some time later, Abimelech, king of the Philistines, looked out his window and saw Isaac caressing Rebekah.
Immediately, Abimelech called for Isaac and exclaimed, “She is obviously your wife! Why did you say, ‘She is my sister’?”
“Because I was afraid someone would kill me to get her from me,” Isaac replied.
“How could you do this to us?” Abimelech exclaimed. “One of my people might easily have taken your wife and slept with her, and you would have made us guilty of great sin.”
Then Abimelech issued a public proclamation: “Anyone who touches this man or his wife will be put to death!”
Conflict over Water Rights
When Isaac planted his crops that year, he harvested a hundred times more grain than he planted, for the Lord blessed him. He became a very rich man, and his wealth continued to grow. He acquired so many flocks of sheep and goats, herds of cattle, and servants that the Philistines became jealous of him. So the Philistines filled up all of Isaac’s wells with dirt. These were the wells that had been dug by the servants of his father, Abraham.
Finally, Abimelech ordered Isaac to leave the country. “Go somewhere else,” he said, “for you have become too powerful for us.”
So Isaac moved away to the Gerar Valley, where he set up their tents and settled down. He reopened the wells his father had dug, which the Philistines had filled in after Abraham’s death. Isaac also restored the names Abraham had given them.
Isaac’s servants also dug in the Gerar Valley and discovered a well of fresh water. But then the shepherds from Gerar came and claimed the spring. “This is our water,” they said, and they argued over it with Isaac’s herdsmen. So Isaac named the well Esek (which means “argument”). Isaac’s men then dug another well, but again there was a dispute over it. So Isaac named it Sitnah (which means “hostility”). Abandoning that one, Isaac moved on and dug another well. This time there was no dispute over it, so Isaac named the place Rehoboth (which means “open space”), for he said, “At last the Lord has created enough space for us to prosper in this land.”
From there Isaac moved to Beersheba, where the Lord appeared to him on the night of his arrival. “I am the God of your father, Abraham,” he said. “Do not be afraid, for I am with you and will bless you. I will multiply your descendants, and they will become a great nation. I will do this because of my promise to Abraham, my servant.” Then Isaac built an altar there and worshiped the Lord. He set up his camp at that place, and his servants dug another well.
Isaac’s Covenant with Abimelech
One day King Abimelech came from Gerar with his adviser, Ahuzzath, and also Phicol, his army commander. “Why have you come here?” Isaac asked. “You obviously hate me, since you kicked me off your land.”
They replied, “We can plainly see that the Lord is with you. So we want to enter into a sworn treaty with you. Let’s make a covenant. Swear that you will not harm us, just as we have never troubled you. We have always treated you well, and we sent you away from us in peace. And now look how the Lord has blessed you!”
So Isaac prepared a covenant feast to celebrate the treaty, and they ate and drank together. Early the next morning, they each took a solemn oath not to interfere with each other. Then Isaac sent them home again, and they left him in peace.
That very day Isaac’s servants came and told him about a new well they had dug. “We’ve found water!” they exclaimed. So Isaac named the well Shibah (which means “oath”). And to this day the town that grew up there is called Beersheba (which means “well of the oath”).
At the age of forty, Esau married two Hittite wives: Judith, the daughter of Beeri, and Basemath, the daughter of Elon. But Esau’s wives made life miserable for Isaac and Rebekah."
No comments:
Post a Comment