Hebrews:
הפרק 24
ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל׃
2 ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי׃
3 ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו׃
4 כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק׃
5 ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם׃
6 ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה׃
7 יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם׃
8 ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה׃
9 וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה׃
10 ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור׃
11 ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת׃
12 ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם׃
13 הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים׃
14 והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני׃
15 ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה׃
16 והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל׃
17 וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך׃
18 ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו׃
19 ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת׃
20 ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו׃
21 והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא׃
22 ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם׃
23 ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין׃
24 ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור׃
25 ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון׃
26 ויקד האיש וישתחו ליהוה׃
27 ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני׃
28 ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה׃
29 ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין׃
30 ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין׃
31 ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים׃
32 ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו׃
33 ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר׃
34 ויאמר עבד אברהם אנכי׃
35 ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים׃
36 ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו׃
37 וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו׃
38 אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני׃
39 ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי׃
40 ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי׃
41 אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי׃
42 ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה׃
43 הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך׃
44 ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני׃
45 אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא׃
46 ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה׃
47 ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה׃
48 ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו׃
49 ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל׃
50 ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב׃
51 הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה׃
52 ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה׃
53 ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה׃
54 ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני׃
55 ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך׃
56 ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני׃
57 ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה׃
58 ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך׃
59 וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו׃
60 ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו׃
61 ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך׃
62 ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב׃
63 ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים׃
64 ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל׃
65 ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס׃
66 ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה׃
67 ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו׃
English:
"A Wife for Isaac
Abraham was now a very old man, and the Lord had blessed him in every way. One day Abraham said to his oldest servant, the man in charge of his household, “Take an oath by putting your hand under my thigh. Swear by the Lord, the God of heaven and earth, that you will not allow my son to marry one of these local Canaanite women. Go instead to my homeland, to my relatives, and find a wife there for my son Isaac.”
The servant asked, “But what if I can’t find a young woman who is willing to travel so far from home? Should I then take Isaac there to live among your relatives in the land you came from?”
“No!” Abraham responded. “Be careful never to take my son there. For the Lord, the God of heaven, who took me from my father’s house and my native land, solemnly promised to give this land to my descendants. He will send his angel ahead of you, and he will see to it that you find a wife there for my son. If she is unwilling to come back with you, then you are free from this oath of mine. But under no circumstances are you to take my son there.”
So the servant took an oath by putting his hand under the thigh of his master, Abraham. He swore to follow Abraham’s instructions. Then he loaded ten of Abraham’s camels with all kinds of expensive gifts from his master, and he traveled to distant Aram-naharaim. There he went to the town where Abraham’s brother Nahor had settled. He made the camels kneel beside a well just outside the town. It was evening, and the women were coming out to draw water.
“O Lord, God of my master, Abraham,” he prayed. “Please give me success today, and show unfailing love to my master, Abraham. See, I am standing here beside this spring, and the young women of the town are coming out to draw water. This is my request. I will ask one of them, ‘Please give me a drink from your jug.’ If she says, ‘Yes, have a drink, and I will water your camels, too!’—let her be the one you have selected as Isaac’s wife. This is how I will know that you have shown unfailing love to my master.”
Before he had finished praying, he saw a young woman named Rebekah coming out with her water jug on her shoulder. She was the daughter of Bethuel, who was the son of Abraham’s brother Nahor and his wife, Milcah. Rebekah was very beautiful and old enough to be married, but she was still a virgin. She went down to the spring, filled her jug, and came up again. Running over to her, the servant said, “Please give me a little drink of water from your jug.”
“Yes, my lord,” she answered, “have a drink.” And she quickly lowered her jug from her shoulder and gave him a drink. When she had given him a drink, she said, “I’ll draw water for your camels, too, until they have had enough to drink.” So she quickly emptied her jug into the watering trough and ran back to the well to draw water for all his camels.
The servant watched her in silence, wondering whether or not the Lord had given him success in his mission. Then at last, when the camels had finished drinking, he took out a gold ring for her nose and two large gold bracelets for her wrists.
“Whose daughter are you?” he asked. “And please tell me, would your father have any room to put us up for the night?”
“I am the daughter of Bethuel,” she replied. “My grandparents are Nahor and Milcah. Yes, we have plenty of straw and feed for the camels, and we have room for guests.”
The man bowed low and worshiped the Lord. “Praise the Lord, the God of my master, Abraham,” he said. “The Lord has shown unfailing love and faithfulness to my master, for he has led me straight to my master’s relatives.”
The young woman ran home to tell her family everything that had happened. Now Rebekah had a brother named Laban, who ran out to meet the man at the spring. He had seen the nose-ring and the bracelets on his sister’s wrists, and had heard Rebekah tell what the man had said. So he rushed out to the spring, where the man was still standing beside his camels. Laban said to him, “Come and stay with us, you who are blessed by the Lord! Why are you standing here outside the town when I have a room all ready for you and a place prepared for the camels?”
So the man went home with Laban, and Laban unloaded the camels, gave him straw for their bedding, fed them, and provided water for the man and the camel drivers to wash their feet. Then food was served. But Abraham’s servant said, “I don’t want to eat until I have told you why I have come.”
“All right,” Laban said, “tell us.”
“I am Abraham’s servant,” he explained. “And the Lord has greatly blessed my master; he has become a wealthy man. The Lord has given him flocks of sheep and goats, herds of cattle, a fortune in silver and gold, and many male and female servants and camels and donkeys.
“When Sarah, my master’s wife, was very old, she gave birth to my master’s son, and my master has given him everything he owns. And my master made me take an oath. He said, ‘Do not allow my son to marry one of these local Canaanite women. Go instead to my father’s house, to my relatives, and find a wife there for my son.’
“But I said to my master, ‘What if I can’t find a young woman who is willing to go back with me?’ He responded, ‘The Lord, in whose presence I have lived, will send his angel with you and will make your mission successful. Yes, you must find a wife for my son from among my relatives, from my father’s family. Then you will have fulfilled your obligation. But if you go to my relatives and they refuse to let her go with you, you will be free from my oath.’
“So today when I came to the spring, I prayed this prayer: ‘O Lord, God of my master, Abraham, please give me success on this mission. See, I am standing here beside this spring. This is my request. When a young woman comes to draw water, I will say to her, “Please give me a little drink of water from your jug.” If she says, “Yes, have a drink, and I will draw water for your camels, too,” let her be the one you have selected to be the wife of my master’s son.’
“Before I had finished praying in my heart, I saw Rebekah coming out with her water jug on her shoulder. She went down to the spring and drew water. So I said to her, ‘Please give me a drink.’ She quickly lowered her jug from her shoulder and said, ‘Yes, have a drink, and I will water your camels, too!’ So I drank, and then she watered the camels.
“Then I asked, ‘Whose daughter are you?’ She replied, ‘I am the daughter of Bethuel, and my grandparents are Nahor and Milcah.’ So I put the ring on her nose, and the bracelets on her wrists.
“Then I bowed low and worshiped the Lord. I praised the Lord, the God of my master, Abraham, because he had led me straight to my master’s niece to be his son’s wife. So tell me—will you or won’t you show unfailing love and faithfulness to my master? Please tell me yes or no, and then I’ll know what to do next.”
Then Laban and Bethuel replied, “The Lord has obviously brought you here, so there is nothing we can say. Here is Rebekah; take her and go. Yes, let her be the wife of your master’s son, as the Lord has directed.”
When Abraham’s servant heard their answer, he bowed down to the ground and worshiped the Lord. Then he brought out silver and gold jewelry and clothing and presented them to Rebekah. He also gave expensive presents to her brother and mother. Then they ate their meal, and the servant and the men with him stayed there overnight.
But early the next morning, Abraham’s servant said, “Send me back to my master.”
“But we want Rebekah to stay with us at least ten days,” her brother and mother said. “Then she can go.”
But he said, “Don’t delay me. The Lord has made my mission successful; now send me back so I can return to my master.”
“Well,” they said, “we’ll call Rebekah and ask her what she thinks.” So they called Rebekah. “Are you willing to go with this man?” they asked her.
And she replied, “Yes, I will go.”
So they said good-bye to Rebekah and sent her away with Abraham’s servant and his men. The woman who had been Rebekah’s childhood nurse went along with her. They gave her this blessing as she parted:
“Our sister, may you become
the mother of many millions!
May your descendants be strong
and conquer the cities of their enemies.”
Then Rebekah and her servant girls mounted the camels and followed the man. So Abraham’s servant took Rebekah and went on his way.
Meanwhile, Isaac, whose home was in the Negev, had returned from Beer-lahai-roi. One evening as he was walking and meditating in the fields, he looked up and saw the camels coming. When Rebekah looked up and saw Isaac, she quickly dismounted from her camel. “Who is that man walking through the fields to meet us?” she asked the servant.
And he replied, “It is my master.” So Rebekah covered her face with her veil. Then the servant told Isaac everything he had done.
And Isaac brought Rebekah into his mother Sarah’s tent, and she became his wife. He loved her deeply, and she was a special comfort to him after the death of his mother."
No comments:
Post a Comment