Genesis 12: Hebrews and English:

Hebrews:

הפרק 12

ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך׃

2 ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה׃

3 ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה׃

4 וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן׃

5 ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען׃

6 ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ׃

7 וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו׃

8 ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה׃

9 ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה׃

10 ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ׃

11 ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את׃

12 והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו׃

13 אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך׃

14 ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד׃

15 ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה׃

16 ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים׃

17 וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם׃

18 ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא׃

19 למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך׃

20 ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו׃

English:

"The Call of Abram

The Lord had said to Abram, “Leave your native country, your relatives, and your father’s family, and go to the land that I will show you.  I will make you into a great nation. I will bless you and make you famous, and you will be a blessing to others.  I will bless those who bless you and curse those who treat you with contempt. All the families on earth will be blessed through you.”

So Abram departed as the Lord had instructed, and Lot went with him. Abram was seventy-five years old when he left Haran.  He took his wife, Sarai, his nephew Lot, and all his wealth—his livestock and all the people he had taken into his household at Haran—and headed for the land of Canaan. When they arrived in Canaan,  Abram traveled through the land as far as Shechem. There he set up camp beside the oak of Moreh. At that time, the area was inhabited by Canaanites.

Then the Lord appeared to Abram and said, “I will give this land to your descendants.” And Abram built an altar there and dedicated it to the Lord, who had appeared to him.  After that, Abram traveled south and set up camp in the hill country, with Bethel to the west and Ai to the east. There he built another altar and dedicated it to the Lord, and he worshiped the Lord. Then Abram continued traveling south by stages toward the Negev.

Abram and Sarai in Egypt

At that time a severe famine struck the land of Canaan, forcing Abram to go down to Egypt, where he lived as a foreigner.  As he was approaching the border of Egypt, Abram said to his wife, Sarai, “Look, you are a very beautiful woman.  When the Egyptians see you, they will say, ‘This is his wife. Let’s kill him; then we can have her!’  So please tell them you are my sister. Then they will spare my life and treat me well because of their interest in you.”

And sure enough, when Abram arrived in Egypt, everyone noticed Sarai’s beauty.  When the palace officials saw her, they sang her praises to Pharaoh, their king, and Sarai was taken into his palace.  Then Pharaoh gave Abram many gifts because of her—sheep, goats, cattle, male and female donkeys, male and female servants, and camels.

But the Lord sent terrible plagues upon Pharaoh and his household because of Sarai, Abram’s wife.  So Pharaoh summoned Abram and accused him sharply. “What have you done to me?” he demanded. “Why didn’t you tell me she was your wife?  Why did you say, ‘She is my sister,’ and allow me to take her as my wife? Now then, here is your wife. Take her and get out of here!”  Pharaoh ordered some of his men to escort them, and he sent Abram out of the country, along with his wife and all his possessions."