Jonah 1: Hebrews and English:

 Hebrews:

הפרק 1

ויהי דבר יהוה אל יונה בן אמתי לאמר׃

2 קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני׃

3 ויקם יונה לברח תרשישה מלפני יהוה וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני יהוה׃

4 ויהוה הטיל רוח גדולה אל הים ויהי סער גדול בים והאניה חשבה להשבר׃

5 וייראו המלחים ויזעקו איש אל אלהיו ויטלו את הכלים אשר באניה אל הים להקל מעליהם ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם׃

6 ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד׃

7 ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשלמי הרעה הזאת לנו ויפלו גורלות ויפל הגורל על יונה׃

8 ויאמרו אליו הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו מה מלאכתך ומאין תבוא מה ארצך ואי מזה עם אתה׃

9 ויאמר אליהם עברי אנכי ואת יהוה אלהי השמים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה׃

10 וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה זאת עשית כי ידעו האנשים כי מלפני יהוה הוא ברח כי הגיד להם׃

11 ויאמרו אליו מה נעשה לך וישתק הים מעלינו כי הים הולך וסער׃

12 ויאמר אליהם שאוני והטילני אל הים וישתק הים מעליכם כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם׃

13 ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה ולא יכלו כי הים הולך וסער עליהם׃

14 ויקראו אל יהוה ויאמרו אנה יהוה אל נא נאבדה בנפש האיש הזה ואל תתן עלינו דם נקיא כי אתה יהוה כאשר חפצת עשית׃

15 וישאו את יונה ויטלהו אל הים ויעמד הים מזעפו׃

16 וייראו האנשים יראה גדולה את יהוה ויזבחו זבח ליהוה וידרו נדרים׃

17 וימן יהוה דג גדול לבלע את יונה ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות׃

English:

Jonah Runs from the Lord

"The Lord gave this message to Jonah son of Amittai:  “Get up and go to the great city of Nineveh. Announce my judgment against it because I have seen how wicked its people are.”

But Jonah got up and went in the opposite direction to get away from the Lord. He went down to the port of Joppa, where he found a ship leaving for Tarshish. He bought a ticket and went on board, hoping to escape from the Lord by sailing to Tarshish.

But the Lord hurled a powerful wind over the sea, causing a violent storm that threatened to break the ship apart.  Fearing for their lives, the desperate sailors shouted to their gods for help and threw the cargo overboard to lighten the ship.

But all this time Jonah was sound asleep down in the hold.  So the captain went down after him. “How can you sleep at a time like this?” he shouted. “Get up and pray to your god! Maybe he will pay attention to us and spare our lives.”

Then the crew cast lots to see which of them had offended the gods and caused the terrible storm. When they did this, the lots identified Jonah as the culprit.  “Why has this awful storm come down on us?” they demanded. “Who are you? What is your line of work? What country are you from? What is your nationality?”

Jonah answered, “I am a Hebrew, and I worship the Lord, the God of heaven, who made the sea and the land.”

The sailors were terrified when they heard this, for he had already told them he was running away from the Lord. “Oh, why did you do it?” they groaned.  And since the storm was getting worse all the time, they asked him, “What should we do to you to stop this storm?”

“Throw me into the sea,” Jonah said, “and it will become calm again. I know that this terrible storm is all my fault.”

Instead, the sailors rowed even harder to get the ship to the land. But the stormy sea was too violent for them, and they couldn’t make it.  Then they cried out to the Lord, Jonah’s God. “O Lord,” they pleaded, “don’t make us die for this man’s sin. And don’t hold us responsible for his death. O Lord, you have sent this storm upon him for your own good reasons.”

Then the sailors picked Jonah up and threw him into the raging sea, and the storm stopped at once!  The sailors were awestruck by the Lord’s great power, and they offered him a sacrifice and vowed to serve him.

Now the Lord had arranged for a great fish to swallow Jonah. And Jonah was inside the fish for three days and three nights."