Sunday, 23 January 2022
Be born again to enter the Kingdom of God!!
1. John 3: "Jesus replied, I tell you the truth, unless you are born again, you cannot see the Kingdom of God."
2. John 3: "So don't be surprised when I say, 'You must be born again.' "
3. Matthew 7: "You can enter God's Kingdom only through the narrow gate. The highway to hell is broad, and its gate is wide for many who choose that way. But the gateway to life is very narrow and the road is difficult, and only a few ever find it."
4. Matthew 7: "Not everyone who calls out to me, 'Lord! Lord!' will enter the Kingdom of Heaven. Only those who actually do the will of my Father in heaven will enter."
5. Matthew 7: "On judgment day many will say to me, 'Lord! Lord!' We prophesied in your name and cast out demons in your name and performed many miracles in your name.' But I will reply, 'I never knew you. Get away from me, you who break God's laws."
6. 1 Peter 1: "Blessed be the God and Father of our Lord Jesus Christ, who according to His great mercy has caused us to be born again to a living hope through the resurrection of Jesus Christ from the dead."
7. Acts 2: "Peter said to them, "Repent, and each of you be baptized in the name of Jesus Christ for the forgiveness of your sins; and you will receive the gift of the Holy Spirit."
8. John 3: "Jesus answered, "Truly, truly, I say to you, unless one is born of water and the Spirit he cannot enter into the kingdom of God."
9. John 1: "They are reborn - not with a physical birth resulting from human passion or plan, but a birth that comes from God."
10. 1 Peter 1: "for you have been born again not of seed which is perishable but imperishable, that is, through the living and enduring word of God."
Monday, 20 December 2021
Follow:
Follow Action For Jesus Lifestyle on:
1. https://actionforjesuslifestyle.blogspot.com
AND
2. https://tersduvenage73.wixsite.com/website-1
AND
3. My Amazon's Author Page:
https://www.amazon.com/author/faithactivitybooks
Luke 2: Hebrews and English:
Hebrews:
הפרק 2
ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל׃
2 וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא׃
3 וילכו כלם להתפקד איש לעירו׃
4 ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו׃
5 להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה׃
6 ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת׃
7 ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון׃
8 ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם׃
9 והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה׃
10 ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃
11 כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון׃
12 וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס׃
13 ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃
14 כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃
15 ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃
16 וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃
17 ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃
18 וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים׃
19 ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃
20 וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃
21 ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃
22 וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה׃
23 כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃
24 ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה׃
25 והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃
26 ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה׃
27 ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃
28 ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃
29 עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃
30 כי ראו עיני את ישועתך׃
31 אשר הכינות לפני כל העמים׃
32 אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃
33 ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃
34 ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃
35 וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃
36 ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה׃
37 והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃
38 ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃
39 ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם׃
40 ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו׃
41 ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח׃
42 ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג׃
43 וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו׃
44 ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים׃
45 ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו׃
46 ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם׃
47 וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃
48 ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך׃
49 ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי׃
50 והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם׃
51 וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃
52 וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים׃
English:
"The Birth of Jesus
At that time the Roman emperor, Augustus, decreed that a census should be taken throughout the Roman Empire. (This was the first census taken when Quirinius was governor of Syria.) All returned to their own ancestral towns to register for this census. And because Joseph was a descendant of King David, he had to go to Bethlehem in Judea, David’s ancient home. He traveled there from the village of Nazareth in Galilee. He took with him Mary, to whom he was engaged, who was now expecting a child.
And while they were there, the time came for her baby to be born. She gave birth to her firstborn son. She wrapped him snugly in strips of cloth and laid him in a manger, because there was no lodging available for them.
The Shepherds and Angels
That night there were shepherds staying in the fields nearby, guarding their flocks of sheep. Suddenly, an angel of the Lord appeared among them, and the radiance of the Lord’s glory surrounded them. They were terrified, but the angel reassured them. “Don’t be afraid!” he said. “I bring you good news that will bring great joy to all people. The Savior—yes, the Messiah, the Lord—has been born today in Bethlehem, the city of David! And you will recognize him by this sign: You will find a baby wrapped snugly in strips of cloth, lying in a manger.”
Suddenly, the angel was joined by a vast host of others—the armies of heaven—praising God and saying,
“Glory to God in highest heaven,
and peace on earth to those with whom God is pleased.”
When the angels had returned to heaven, the shepherds said to each other, “Let’s go to Bethlehem! Let’s see this thing that has happened, which the Lord has told us about.”
They hurried to the village and found Mary and Joseph. And there was the baby, lying in the manger. After seeing him, the shepherds told everyone what had happened and what the angel had said to them about this child. All who heard the shepherds’ story were astonished, but Mary kept all these things in her heart and thought about them often. The shepherds went back to their flocks, glorifying and praising God for all they had heard and seen. It was just as the angel had told them.
Jesus Is Presented in the Temple
Eight days later, when the baby was circumcised, he was named Jesus, the name given him by the angel even before he was conceived.
Then it was time for their purification offering, as required by the law of Moses after the birth of a child; so his parents took him to Jerusalem to present him to the Lord. The law of the Lord says, “If a woman’s first child is a boy, he must be dedicated to the Lord.” So they offered the sacrifice required in the law of the Lord—“either a pair of turtledoves or two young pigeons.”
The Prophecy of Simeon
At that time there was a man in Jerusalem named Simeon. He was righteous and devout and was eagerly waiting for the Messiah to come and rescue Israel. The Holy Spirit was upon him and had revealed to him that he would not die until he had seen the Lord’s Messiah. That day the Spirit led him to the Temple. So when Mary and Joseph came to present the baby Jesus to the Lord as the law required, Simeon was there. He took the child in his arms and praised God, saying,
“Sovereign Lord, now let your servant die in peace,
as you have promised.
I have seen your salvation,
which you have prepared for all people.
He is a light to reveal God to the nations,
and he is the glory of your people Israel!”
Jesus’ parents were amazed at what was being said about him. Then Simeon blessed them, and he said to Mary, the baby’s mother, “This child is destined to cause many in Israel to fall, and many others to rise. He has been sent as a sign from God, but many will oppose him. As a result, the deepest thoughts of many hearts will be revealed. And a sword will pierce your very soul.”
The Prophecy of Anna
Anna, a prophet, was also there in the Temple. She was the daughter of Phanuel from the tribe of Asher, and she was very old. Her husband died when they had been married only seven years. Then she lived as a widow to the age of eighty-four. She never left the Temple but stayed there day and night, worshiping God with fasting and prayer. She came along just as Simeon was talking with Mary and Joseph, and she began praising God. She talked about the child to everyone who had been waiting expectantly for God to rescue Jerusalem.
When Jesus’ parents had fulfilled all the requirements of the law of the Lord, they returned home to Nazareth in Galilee. There the child grew up healthy and strong. He was filled with wisdom, and God’s favor was on him.
Jesus Speaks with the Teachers
Every year Jesus’ parents went to Jerusalem for the Passover festival. When Jesus was twelve years old, they attended the festival as usual. After the celebration was over, they started home to Nazareth, but Jesus stayed behind in Jerusalem. His parents didn’t miss him at first, because they assumed he was among the other travelers. But when he didn’t show up that evening, they started looking for him among their relatives and friends.
When they couldn’t find him, they went back to Jerusalem to search for him there. Three days later they finally discovered him in the Temple, sitting among the religious teachers, listening to them and asking questions. All who heard him were amazed at his understanding and his answers.
His parents didn’t know what to think. “Son,” his mother said to him, “why have you done this to us? Your father and I have been frantic, searching for you everywhere.”
“But why did you need to search?” he asked. “Didn’t you know that I must be in my Father’s house?” But they didn’t understand what he meant.
Then he returned to Nazareth with them and was obedient to them. And his mother stored all these things in her heart.
Jesus grew in wisdom and in stature and in favor with God and all the people."
Matthew 3: Hebrews and English:
Hebrews:
הפרק 3
בימים ההם בא יוחנן המטביל ויהי קרא במדבר יהודה לאמר׃
2 שובו כי מלכות השמים הגיעה׃
3 הלא זה הוא אשר נבא עליו ישעיהו הנביא לאמר קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃
4 והוא יוחנן לבושו שער גמלים ואזור עור במתניו ומאכלו חגבים ודבש היער׃
5 ויצאו אליו ישבי ירושלים וכל יהודה וכל ככר הירדן׃
6 ויטבלו על ידו בירדן מתודים את חטאתם׃
7 ויהי כראותו רבים מן הפרושים והצדוקים נגשים לטבילתו ויאמר להם ילדי הצפעונים מי השכיל אתכם להמלט מן הקצף הבא׃
8 לכן עשו פרי הראוי לתשובה׃
9 ואל תחשבו בלבבכם לאמר אברהם הוא אבינו כי אני אמר לכם כי מן האבנים האלה יכול האלהים להקים בנים לאברהם׃
10 וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה פרי טוב יגדע וישלך באש׃
11 הן אנכי טובל אתכם במים לתשובה והבא אחרי חזק הוא ממני אשר אינני כדי לשאת נעליו והוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש׃
12 אשר בידו המזרה וזרה את גרנו ואסף את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרפנו באש אשר לא תכבה׃
13 ויבא ישוע מן הגליל הירדנה אל יוחנן להטבל על ידו׃
14 ויוחנן חשך אותו לאמר אני צריך להטבל על ידך ואתה בא אלי׃
15 ויען ישוע ויאמר אליו הניחה לי כי כן נאוה לנו למלא כל הצדקה וינח לו׃
16 ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר לעלות מן המים והנה נפתחו לו השמים וירא את רוח אלהים יורדת כיונה ונחה עליו׃
17 והנה קול מן השמים אומר זה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃
English:
"John the Baptist Prepares the Way
In those days John the Baptist came to the Judean wilderness and began preaching. His message was, “Repent of your sins and turn to God, for the Kingdom of Heaven is near.” The prophet Isaiah was speaking about John when he said,
“He is a voice shouting in the wilderness,
‘Prepare the way for the Lord’s coming!
Clear the road for him!’”
John’s clothes were woven from coarse camel hair, and he wore a leather belt around his waist. For food he ate locusts and wild honey. People from Jerusalem and from all of Judea and all over the Jordan Valley went out to see and hear John. And when they confessed their sins, he baptized them in the Jordan River.
But when he saw many Pharisees and Sadducees coming to watch him baptize, he denounced them. “You brood of snakes!” he exclaimed. “Who warned you to flee the coming wrath? Prove by the way you live that you have repented of your sins and turned to God. Don’t just say to each other, ‘We’re safe, for we are descendants of Abraham.’ That means nothing, for I tell you, God can create children of Abraham from these very stones. Even now the ax of God’s judgment is poised, ready to sever the roots of the trees. Yes, every tree that does not produce good fruit will be chopped down and thrown into the fire.
“I baptize with water those who repent of their sins and turn to God. But someone is coming soon who is greater than I am—so much greater that I’m not worthy even to be his slave and carry his sandals. He will baptize you with the Holy Spirit and with fire. He is ready to separate the chaff from the wheat with his winnowing fork. Then he will clean up the threshing area, gathering the wheat into his barn but burning the chaff with never-ending fire.”
The Baptism of Jesus
Then Jesus went from Galilee to the Jordan River to be baptized by John. But John tried to talk him out of it. “I am the one who needs to be baptized by you,” he said, “so why are you coming to me?”
But Jesus said, “It should be done, for we must carry out all that God requires.” So John agreed to baptize him.
After his baptism, as Jesus came up out of the water, the heavens were opened and he saw the Spirit of God descending like a dove and settling on him. And a voice from heaven said, “This is my dearly loved Son, who brings me great joy.”
2 Samuel 2: Hebrews and English:
Hebrews:
הפרק 2
ויהי אחרי כן וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה באחת ערי יהודה ויאמר יהוה אליו עלה ויאמר דוד אנה אעלה ויאמר חברנה׃
2 ויעל שם דוד וגם שתי נשיו אחינעם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי׃
3 ואנשיו אשר עמו העלה דוד איש וביתו וישבו בערי חברון׃
4 ויבאו אנשי יהודה וימשחו שם את דוד למלך על בית יהודה ויגדו לדוד לאמר אנשי יביש גלעד אשר קברו את שאול׃
5 וישלח דוד מלאכים אל אנשי יביש גלעד ויאמר אליהם ברכים אתם ליהוה אשר עשיתם החסד הזה עם אדניכם עם שאול ותקברו אתו׃
6 ועתה יעש יהוה עמכם חסד ואמת וגם אנכי אעשה אתכם הטובה הזאת אשר עשיתם הדבר הזה׃
7 ועתה תחזקנה ידיכם והיו לבני חיל כי מת אדניכם שאול וגם אתי משחו בית יהודה למלך עליהם׃
8 ואבנר בן נר שר צבא אשר לשאול לקח את איש בשת בן שאול ויעברהו מחנים׃
9 וימלכהו אל הגלעד ואל האשורי ואל יזרעאל ועל אפרים ועל בנימן ועל ישראל כלה׃
10 בן ארבעים שנה איש בשת בן שאול במלכו על ישראל ושתים שנים מלך אך בית יהודה היו אחרי דוד׃
11 ויהי מספר הימים אשר היה דוד מלך בחברון על בית יהודה שבע שנים וששה חדשים׃
12 ויצא אבנר בן נר ועבדי איש בשת בן שאול ממחנים גבעונה׃
13 ויואב בן צרויה ועבדי דוד יצאו ויפגשום על ברכת גבעון יחדו וישבו אלה על הברכה מזה ואלה על הברכה מזה׃
14 ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו ויאמר יואב יקמו׃
15 ויקמו ויעברו במספר שנים עשר לבנימן ולאיש בשת בן שאול ושנים עשר מעבדי דוד׃
16 ויחזקו איש בראש רעהו וחרבו בצד רעהו ויפלו יחדו ויקרא למקום ההוא חלקת הצרים אשר בגבעון׃
17 ותהי המלחמה קשה עד מאד ביום ההוא וינגף אבנר ואנשי ישראל לפני עבדי דוד׃
18 ויהיו שם שלשה בני צרויה יואב ואבישי ועשהאל ועשהאל קל ברגליו כאחד הצבים אשר בשדה׃
19 וירדף עשהאל אחרי אבנר ולא נטה ללכת על הימין ועל השמאול מאחרי אבנר׃
20 ויפן אבנר אחריו ויאמר האתה זה עשהאל ויאמר אנכי׃
21 ויאמר לו אבנר נטה לך על ימינך או על שמאלך ואחז לך אחד מהנערים וקח לך את חלצתו ולא אבה עשהאל לסור מאחריו׃
22 ויסף עוד אבנר לאמר אל עשהאל סור לך מאחרי למה אככה ארצה ואיך אשא פני אל יואב אחיך׃
23 וימאן לסור ויכהו אבנר באחרי החנית אל החמש ותצא החנית מאחריו ויפל שם וימת תחתו ויהי כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשהאל וימת ויעמדו׃
24 וירדפו יואב ואבישי אחרי אבנר והשמש באה והמה באו עד גבעת אמה אשר על פני גיח דרך מדבר גבעון׃
25 ויתקבצו בני בנימן אחרי אבנר ויהיו לאגדה אחת ויעמדו על ראש גבעה אחת׃
26 ויקרא אבנר אל יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב הלוא ידעתה כי מרה תהיה באחרונה ועד מתי לא תאמר לעם לשוב מאחרי אחיהם׃
27 ויאמר יואב חי האלהים כי לולא דברת כי אז מהבקר נעלה העם איש מאחרי אחיו׃
28 ויתקע יואב בשופר ויעמדו כל העם ולא ירדפו עוד אחרי ישראל ולא יספו עוד להלחם׃
29 ואבנר ואנשיו הלכו בערבה כל הלילה ההוא ויעברו את הירדן וילכו כל הבתרון ויבאו מחנים׃
30 ויואב שב מאחרי אבנר ויקבץ את כל העם ויפקדו מעבדי דוד תשעה עשר איש ועשהאל׃
31 ועבדי דוד הכו מבנימן ובאנשי אבנר שלש מאות וששים איש מתו׃
32 וישאו את עשהאל ויקברהו בקבר אביו אשר בית לחם וילכו כל הלילה יואב ואנשיו ויאר להם בחברון׃
English:
"David Anointed King of Judah
After this, David asked the Lord, “Should I move back to one of the towns of Judah?”
“Yes,” the Lord replied.
Then David asked, “Which town should I go to?”
“To Hebron,” the Lord answered.
David’s two wives were Ahinoam from Jezreel and Abigail, the widow of Nabal from Carmel. So David and his wives and his men and their families all moved to Judah, and they settled in the villages near Hebron. Then the men of Judah came to David and anointed him king over the people of Judah.
When David heard that the men of Jabesh-gilead had buried Saul, he sent them this message: “May the Lord bless you for being so loyal to your master Saul and giving him a decent burial. May the Lord be loyal to you in return and reward you with his unfailing love! And I, too, will reward you for what you have done. Now that Saul is dead, I ask you to be my strong and loyal subjects like the people of Judah, who have anointed me as their new king.”
Ishbosheth Proclaimed King of Israel
But Abner son of Ner, the commander of Saul’s army, had already gone to Mahanaim with Saul’s son Ishbosheth. There he proclaimed Ishbosheth king over Gilead, Jezreel, Ephraim, Benjamin, the land of the Ashurites, and all the rest of Israel.
Ishbosheth, Saul’s son, was forty years old when he became king, and he ruled from Mahanaim for two years. Meanwhile, the people of Judah remained loyal to David. David made Hebron his capital, and he ruled as king of Judah for seven and a half years.
War between Israel and Judah
One day Abner led Ishbosheth’s troops from Mahanaim to Gibeon. About the same time, Joab son of Zeruiah led David’s troops out and met them at the pool of Gibeon. The two groups sat down there, facing each other from opposite sides of the pool.
Then Abner suggested to Joab, “Let’s have a few of our warriors fight hand to hand here in front of us.”
“All right,” Joab agreed. So twelve men were chosen to fight from each side—twelve men of Benjamin representing Ishbosheth son of Saul, and twelve representing David. Each one grabbed his opponent by the hair and thrust his sword into the other’s side so that all of them died. So this place at Gibeon has been known ever since as the Field of Swords.
A fierce battle followed that day, and Abner and the men of Israel were defeated by the forces of David.
The Death of Asahel
Joab, Abishai, and Asahel—the three sons of Zeruiah—were among David’s forces that day. Asahel could run like a gazelle, and he began chasing Abner. He pursued him relentlessly, not stopping for anything. When Abner looked back and saw him coming, he called out, “Is that you, Asahel?”
“Yes, it is,” he replied.
“Go fight someone else!” Abner warned. “Take on one of the younger men, and strip him of his weapons.” But Asahel kept right on chasing Abner.
Again Abner shouted to him, “Get away from here! I don’t want to kill you. How could I ever face your brother Joab again?”
But Asahel refused to turn back, so Abner thrust the butt end of his spear through Asahel’s stomach, and the spear came out through his back. He stumbled to the ground and died there. And everyone who came by that spot stopped and stood still when they saw Asahel lying there.
When Joab and Abishai found out what had happened, they set out after Abner. The sun was just going down as they arrived at the hill of Ammah near Giah, along the road to the wilderness of Gibeon. Abner’s troops from the tribe of Benjamin regrouped there at the top of the hill to take a stand.
Abner shouted down to Joab, “Must we always be killing each other? Don’t you realize that bitterness is the only result? When will you call off your men from chasing their Israelite brothers?”
Then Joab said, “God only knows what would have happened if you hadn’t spoken, for we would have chased you all night if necessary.” So Joab blew the ram’s horn, and his men stopped chasing the troops of Israel.
All that night Abner and his men retreated through the Jordan Valley. They crossed the Jordan River, traveling all through the morning, and didn’t stop until they arrived at Mahanaim.
Meanwhile, Joab and his men also returned home. When Joab counted his casualties, he discovered that only 19 men were missing in addition to Asahel. But 360 of Abner’s men had been killed, all from the tribe of Benjamin. Joab and his men took Asahel’s body to Bethlehem and buried him there in his father’s tomb. Then they traveled all night and reached Hebron at daybreak."
The Cost of Discipleship!!
Find the verses in :
1. 2 Timothy 2:
2. Philippians 3:
3. 1 Corinthians 4:
4. Romans 12:
5. Romans 8:
6. Romans 10:
7. Matthew 4:
8. Ephesians 5:
9. Matthew 16:
10. John 8:
1. "Therefore be imitators of God, as beloved children. And walk in love, as Christ loved us and gave himself up for us, a fragrant offering and sacrifice to God."
2. "As it is written, “For your sake we are being killed all the day long; we are regarded as sheep to be slaughtered.” No, in all these things we are more than conquerors through him who loved us."
3. "So Jesus said to the Jews who had believed in him, “If you abide in my word, you are truly my disciples, and you will know the truth, and the truth will set you free.”
4. "Then Jesus told his disciples, “If anyone would come after me, let him deny himself and take up his cross and follow me. For whoever would save his life will lose it, but whoever loses his life for my sake will find it."
5. "And he said to them, “Follow me, and I will make you fishers of men.”
6. "Now in a great house there are not only vessels of gold and silver but also of wood and clay, some for honorable use, some for dishonorable. Therefore, if anyone cleanses himself from what is dishonorable, he will be a vessel for honorable use, set apart as holy, useful to the master of the house, ready for every good work."
7. "Not that I have already obtained this or am already perfect, but I press on to make it my own, because Christ Jesus has made me his own."
8. "This is how one should regard us, as servants of Christ and stewards of the mysteries of God."
9. "Bless those who persecute you; bless and do not curse them."
10. "Because, if you confess with your mouth that Jesus is Lord and believe in your heart that God raised him from the dead, you will be saved."
11. "For the sinful nature is always hostile to God. It never did obey God’s laws, and it never will. That’s why those who are still under the control of their sinful nature can never please God."
Subscribe to:
Posts (Atom)
Follow:
Follow: How to follow Action for Jesus Lifestyle: 1. Go to https://actionforjesuslifestyle.blogspot.com 1a. Go to the Web Version ...
