Hebrews:
1.
אנשים אחים ואבות שמעו נא את דברי התנצלותי אליכם׃
2.
ויהי כשמעם כי הוא מדבר אליהם בלשון עברית ויחשו עוד יותר׃
3.
ויאמר איש יהודי אנכי נולד בטרסוס אשר בקיליקיא ומגדל בעיר הזאת לרגלי גמליאל ומלמד לפי דקדוקי תורת אבותינו ואהי מקנא לאלהים כמוכם כלכם היום׃
4.
וארדף את הדרך הזאת עד מות ואהי אסר ומסגיר לכלא אנשים ונשים׃
5.
כאשר גם יעיד עלי הכהן הגדול וכל בית הזקנים אשר מהם לקחתי מכתבים ואלך אל האחים לדמשק לאסר אף את הנמצאים שמה להביאם ירושלים למען יוסרו׃
6.
ויהי אנכי הלך וקרב לדמשק כעת צהרים ופתאם נגה עלי מסביב אור גדול מן השמים׃
7.
ואפל ארצה ואשמע קול מדבר אלי שאול שאול למה תרדפני׃
8.
ואען ואמר מי אתה אדני ויאמר אלי אני ישוע הנצרי אשר אתה רדפו׃
9.
והאנשים אשר אתי ראו את האור וייראו ואת קול המדבר אלי לא שמעו׃
10.
ואמר מה אעשה אדני ויאמר אלי האדון קום לך אל דמשק ושם יאמר לך את כל אשר צוית לעשות׃
11.
ואני לא יכלתי לראות מפני זהר האור ההוא והאנשים אשר אתי הוליכוני ביד ואבא לדמשק׃
12.
ואיש חסיד כפי התורה ושמו חנניה אשר קנה לו שם טוב בקרב כל היהודים הישבים שם׃
13.
ויבא אלי ויעמד ויאמר אלי שאול אחי שוב ראה ובשעה ההיא נפקחו עיני וראיתיהו׃
14.
ויאמר אלהי אבותינו בחר בך לדעת את רצונו ולראות את הצדיק ולשמע קול מפיהו׃
15.
כי היו תהיה לו לעד אל כל בני האדם על כל אשר ראית ושמעת׃
16.
ועתה למה תתמהמה קום והטבל והתרחץ מחטאתיך בקראך בשמו׃
17.
ויהי בשובי אל ירושלים ואתפלל במקדש ותהי עלי יד יהוה׃
18.
וארא אותו מדבר אלי חושה צא במהרה מירושלים כי לא יקבלו את עדותך עלי׃
19.
ואמר הלא הם יודעים את אשר השלכתי אל הכלא והלקיתי בבתי הכנסיות את המאמינים בך׃
20.
ובהשפך דם אסטפנוס עדך אף אני עמדתי שם חפץ בהרגתו ושומר את בגדי הרגיו׃
21.
ויאמר אלי לך כי אני אל הגיום עד למרחוק אשלחך׃
22.
וישמעו אליו עד הדבר הזה וישאו את קולם ויאמרו הסירו איש כזה מעל האדמה כי איננו ראוי כי יחיה׃
23.
ויהי בהיותם צעקים ומשליכים את בגדיהם מעליהם וזרקים עפר השמימה׃
24.
ויצו שר האלף להוליכו אל המצד ויאמר לבדקו במלקות למען ידע מדוע המה ככה צעקים עליו׃
25.
ויהי כאשר אסר להכותו ברצועות ויאמר אל שר המאה העמד עליו האף רשיון לכם להכות איש רומי בלא דין ומשפט׃
26.
וילך שר המאה כשמעו את הדבר הזה ויגד לשר האלף לאמר ראה מה תעשה כי האיש הזה רומי הוא׃
27.
ויבא שר האלף ויאמר אמר לי הרומי אתה ויאמר הן׃
28.
ויען שר האלף אני בכסף רב קניתי לי משפט האזרחות הזאת ויאמר פולוס ואני אף נולדתי בה׃
29.
אז הרפו ממנו האנשים אשר באו לבדקו וגם שר האלף ירא בדעתו כי רומי הוא והוא אסר אותו׃
30.
וממחרת בקש לדעת אל נכון על מה שטנים אותו היהודים ויתר מוסרותיו ויצו להביא את ראשי הכהנים ואת כל הסנהדרין ויורד את פולוס ויעמידהו בתוכם׃
English:
“Brothers and esteemed fathers,” Paul said, “listen to me as I offer my defense.” When they heard him speaking in their own language, the silence was even greater.
Then Paul said, “I am a Jew, born in Tarsus, a city in Cilicia, and I was brought up and educated here in Jerusalem under Gamaliel. As his student, I was carefully trained in our Jewish laws and customs. I became very zealous to honor God in everything I did, just like all of you today. And I persecuted the followers of the Way, hounding some to death, arresting both men and women and throwing them in prison. The high priest and the whole council of elders can testify that this is so. For I received letters from them to our Jewish brothers in Damascus, authorizing me to bring the followers of the Way from there to Jerusalem, in chains, to be punished.
“As I was on the road, approaching Damascus about noon, a very bright light from heaven suddenly shone down around me. I fell to the ground and heard a voice saying to me, ‘Saul, Saul, why are you persecuting me?’
“‘Who are you, lord?’ I asked.
“And the voice replied, ‘I am Jesus the Nazarene, the one you are persecuting.’ The people with me saw the light but didn’t understand the voice speaking to me.
“I asked, ‘What should I do, Lord?’
“And the Lord told me, ‘Get up and go into Damascus, and there you will be told everything you are to do.’
“I was blinded by the intense light and had to be led by the hand to Damascus by my companions. A man named Ananias lived there. He was a godly man, deeply devoted to the law, and well regarded by all the Jews of Damascus. He came and stood beside me and said, ‘Brother Saul, regain your sight.’ And that very moment I could see him!
“Then he told me, ‘The God of our ancestors has chosen you to know his will and to see the Righteous One and hear him speak. For you are to be his witness, telling everyone what you have seen and heard. What are you waiting for? Get up and be baptized. Have your sins washed away by calling on the name of the Lord.’
“After I returned to Jerusalem, I was praying in the Temple and fell into a trance. I saw a vision of Jesus saying to me, ‘Hurry! Leave Jerusalem, for the people here won’t accept your testimony about me.’
“‘But Lord,’ I argued, ‘they certainly know that in every synagogue I imprisoned and beat those who believed in you. And I was in complete agreement when your witness Stephen was killed. I stood by and kept the coats they took off when they stoned him.’
“But the Lord said to me, ‘Go, for I will send you far away to the Gentiles!’”
The crowd listened until Paul said that word. Then they all began to shout, “Away with such a fellow! He isn’t fit to live!” They yelled, threw off their coats, and tossed handfuls of dust into the air.
Paul Reveals His Roman Citizenship
The commander brought Paul inside and ordered him lashed with whips to make him confess his crime. He wanted to find out why the crowd had become so furious. When they tied Paul down to lash him, Paul said to the officer standing there, “Is it legal for you to whip a Roman citizen who hasn’t even been tried?”
When the officer heard this, he went to the commander and asked, “What are you doing? This man is a Roman citizen!”
So the commander went over and asked Paul, “Tell me, are you a Roman citizen?”
“Yes, I certainly am,” Paul replied.
“I am, too,” the commander muttered, “and it cost me plenty!”
Paul answered, “But I am a citizen by birth!”
The soldiers who were about to interrogate Paul quickly withdrew when they heard he was a Roman citizen, and the commander was frightened because he had ordered him bound and whipped.
Paul before the High Council
The next day the commander ordered the leading priests into session with the Jewish high council. He wanted to find out what the trouble was all about, so he released Paul to have him stand before them."
No comments:
Post a Comment