Hebrews:
1.
ויבא אל דרבי ואל לוסטרא והנה שם תלמיד אחד ושמו טימותיוס והוא בן אשה יהודית מאמנת ואביו יוני׃
2.
ויהי לו שם טוב בין האחים אשר בלוסטרא ובאיקניון׃
3.
בו בחר פולוס אשר יצא אתו ויקח וימל אתו בעבור היהודים אשר במקמות ההם כי כלם ידעו את אביו כי יוני הוא׃
4.
ויהי בעברם בערים וימסרו להם לשמר את הפקודים אשר גזרו השליחים והזקנים אשר בירושלים׃
5.
ותתחזקנה הקהלות באמונה וירב מספרן יום יום׃
6.
ויעברו בפרוגיא ובארץ גלטיא כי מנעם רוח הקדש מהשמיע את הדבר באסיא׃
7.
וכבאם אל מוסיא הואילו ללכת אל ביתוניא ולא הניח להם הרוח׃
8.
ויחלפו ממוסיא וירדו אל טרואס׃
9.
וחזון נראה אל פולוס בלילה והנה איש מוקדון נצב והוא מבקש ממנו לאמר עבר אל מקדוניא ועזרנו׃
10.
וכראתו את המחזה מיד בקשנו ללכת אל מקדוניא בהביננו כי האלהים קראנו שמה לבשר אתם הבשורה׃
11.
ונצא מן טרואס ונרד באניה ונבא דרך ישרה אל סמותרקיא וממחרת אל נפוליס׃
12.
ומשם אל פילפי ראשית ערי הפלך של מקדוניא והיא בת חורין ונשב בעיר הזאת ימים אחדים׃
13.
וביום השבת יצאנו אל מחוץ לעיר אל יד הנהר אשר שם מקום תפלה כמנהגם ונשב ונדבר אל הנשים הנקהלות שמה׃
14.
ואשה יראת אליהם ושמה לודיא מכרת ארגמן מעיר תיאטירא שמעה ויפתח יהוה את לבה להקשיב אל דברי פולוס׃
15.
ותטבל היא ובני ביתה ותבקש ממנו לאמר אם חשבתם אתי נאמנה לאדון באו נא אל ביתי ושבו בו ותפצר בנו׃
16.
ויהי בלכתנו למקום התפלה ותפגע בנו שפחה בעלת אוב אשר עשתה הון רב לאדניה בקסמיה׃
17.
ותלך אחרי פולוס ואחרינו הלוך וקרוא לאמר האנשים האלה עבדי אל עליון המה המודיעים אתנו ארח הישועה׃
18.
וכן עשתה ימים רבים וירע בעיני פולוס הדבר הזה ויפן ויאמר אל הרוח אנכי מצוך בשם ישוע המשיח לצאת ממנה ויצא בשעה ההיא׃
19.
ויראו אדניה כי אזלה תוחלת בצעם ויתפשו את פולוס ואת סילא ויסחבום אל הרחוב לפני זקני העיר׃
20.
ויביאום אל השרים ויאמרו האנשים האלה עכרים את עירנו והם יהודים׃
21.
ומודיעים חקות אשר לא נכון לנו לקבלם ולעשתם כי רומיים אנחנו׃
22.
ויקם גם העם עליהם והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים׃
23.
ויהי אחרי הכות אתם מכה רבה וישליכום במשמר ויצוו את שומר האסורים לשמרם היטב׃
24.
והוא כאשר צוה כן השליכם בחדר המשמר הפנימי וישם את רגליהם בסד׃
25.
ויהי כחצות הלילה ויתפללו פולוס וסילא ויזמרו לאלהים והאסורים מקשיבים אליהם׃
26.
ופתאם היה רעש גדול עד אשר זעו מוסדות בית הכלא וכרגע נפתחו כל הדלתות ומוסרות כלם נתקו׃
27.
ושומר האסורים נעור משנתו ויהי כראתו את דלתות המשמר נפתחות וישלף חרבו ויבקש לאבד את עצמו בחשבו כי ברחו האסורים׃
28.
ויקרא פולוס בקול גדול לאמר אל תעש לך מאומה רע כי פה אנחנו כלנו׃
29.
וישאל נרות וידלג פנימה והוא מרעיד ויפל לרגלי פולוס וסילא׃
30.
ויוציאם החוצה ויאמר אדני מה עלי לעשות למען אושע׃
31.
ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך׃
32.
ויגידו לו את דבר יהוה ולכל אשר בביתו׃
33.
ויקחם בלילה בשעה ההיא וירחץ את חבורתיהם וימהר להטבל הוא וכל אשר לו׃
34.
ויעלם אל ביתו וישם שלחן לפניהם ויגל עם כל ביתו על היותו מאמין באלהים׃
35.
ובחית הבקר שלחו השרים את השוטרים לאמר שלח את האנשים ההם׃
36.
ויגד שמר האסורים לפולוס את הדברים האלה לאמר שלחו השרים לפטר אתכם ועתה צאו ולכו בשלום׃
37.
ויאמר פולוס אליהם הכה הכונו נגד כל העם בלא דין ומשפט ואנחנו אנשים רומיים וישליכו אתנו במשמר ועתה נסתר יגרשונו אל נא כי אם יבאו המה ויוציאונו׃
38.
ויגידו השטרים לשרים את הדברים האלה ויהי כשמעם כי רומיים הם וייראו׃
39.
ויבאו ויחלו פניהם ויוציאום וישאלו מהם לצאת מן העיר׃
40.
ויצאו מן המשמר ויבאו אל בית לודיא ויראו את האחים ויזהירום וילכו לדרכם׃
English:
"Paul’s Second Missionary Journey
Paul went first to Derbe and then to Lystra, where there was a young disciple named Timothy. His mother was a Jewish believer, but his father was a Greek. Timothy was well thought of by the believers in Lystra and Iconium, so Paul wanted him to join them on their journey. In deference to the Jews of the area, he arranged for Timothy to be circumcised before they left, for everyone knew that his father was a Greek. Then they went from town to town, instructing the believers to follow the decisions made by the apostles and elders in Jerusalem. So the churches were strengthened in their faith and grew larger every day.
A Call from Macedonia
Next Paul and Silas traveled through the area of Phrygia and Galatia, because the Holy Spirit had prevented them from preaching the word in the province of Asia at that time. Then coming to the borders of Mysia, they headed north for the province of Bithynia, but again the Spirit of Jesus did not allow them to go there. So instead, they went on through Mysia to the seaport of Troas.
That night Paul had a vision: A man from Macedonia in northern Greece was standing there, pleading with him, “Come over to Macedonia and help us!” So we decided to leave for Macedonia at once, having concluded that God was calling us to preach the Good News there.
Lydia of Philippi Believes in Jesus
We boarded a boat at Troas and sailed straight across to the island of Samothrace, and the next day we landed at Neapolis. From there we reached Philippi, a major city of that district of Macedonia and a Roman colony. And we stayed there several days.
On the Sabbath we went a little way outside the city to a riverbank, where we thought people would be meeting for prayer, and we sat down to speak with some women who had gathered there. One of them was Lydia from Thyatira, a merchant of expensive purple cloth, who worshiped God. As she listened to us, the Lord opened her heart, and she accepted what Paul was saying. She and her household were baptized, and she asked us to be her guests. “If you agree that I am a true believer in the Lord,” she said, “come and stay at my home.” And she urged us until we agreed.
Paul and Silas in Prison
One day as we were going down to the place of prayer, we met a slave girl who had a spirit that enabled her to tell the future. She earned a lot of money for her masters by telling fortunes. She followed Paul and the rest of us, shouting, “These men are servants of the Most High God, and they have come to tell you how to be saved.”
This went on day after day until Paul got so exasperated that he turned and said to the demon within her, “I command you in the name of Jesus Christ to come out of her.” And instantly it left her.
Her masters’ hopes of wealth were now shattered, so they grabbed Paul and Silas and dragged them before the authorities at the marketplace. “The whole city is in an uproar because of these Jews!” they shouted to the city officials. “They are teaching customs that are illegal for us Romans to practice.”
A mob quickly formed against Paul and Silas, and the city officials ordered them stripped and beaten with wooden rods. They were severely beaten, and then they were thrown into prison. The jailer was ordered to make sure they didn’t escape. So the jailer put them into the inner dungeon and clamped their feet in the stocks.
Around midnight Paul and Silas were praying and singing hymns to God, and the other prisoners were listening. Suddenly, there was a massive earthquake, and the prison was shaken to its foundations. All the doors immediately flew open, and the chains of every prisoner fell off! The jailer woke up to see the prison doors wide open. He assumed the prisoners had escaped, so he drew his sword to kill himself. But Paul shouted to him, “Stop! Don’t kill yourself! We are all here!”
The jailer called for lights and ran to the dungeon and fell down trembling before Paul and Silas. Then he brought them out and asked, “Sirs, what must I do to be saved?”
They replied, “Believe in the Lord Jesus and you will be saved, along with everyone in your household.” And they shared the word of the Lord with him and with all who lived in his household. Even at that hour of the night, the jailer cared for them and washed their wounds. Then he and everyone in his household were immediately baptized. He brought them into his house and set a meal before them, and he and his entire household rejoiced because they all believed in God.
The next morning the city officials sent the police to tell the jailer, “Let those men go!” So the jailer told Paul, “The city officials have said you and Silas are free to leave. Go in peace.”
But Paul replied, “They have publicly beaten us without a trial and put us in prison—and we are Roman citizens. So now they want us to leave secretly? Certainly not! Let them come themselves to release us!”
When the police reported this, the city officials were alarmed to learn that Paul and Silas were Roman citizens. So they came to the jail and apologized to them. Then they brought them out and begged them to leave the city. When Paul and Silas left the prison, they returned to the home of Lydia. There they met with the believers and encouraged them once more. Then they left town."
No comments:
Post a Comment