Hebrews:
1.
ושאול עודנו יפח זעם ורצח על תלמידי האדון ויבא אל הכהן הגדול׃
2.
וישאל מאתו מכתבים לדמשק אל בתי הכנסיות למען אשר יאסר את אשר ימצא בדרך ההיא אנשים או נשים ויביאם ירושלים׃
3.
ויהי הוא הלך וקרב לדמשק והנה פתאם נגה עליו מסביב אור מן השמים׃
4.
ויפל ארצה וישמע קול מדבר אליו שאול שאול למה תרדפני׃
5.
ויאמר מי אתה אדני ויאמר האדון אנכי ישוע אשר אתה רודף קשה לך לבעט בדרבנות׃
6.
והוא חרד ונבעת ויאמר אדני מה תחפץ ואעשה ויען האדון קום לך העירה ויאמר לך את אשר עליך לעשות׃
7.
והאנשים אשר הלכו אתו עמדו נאלמים כי שמעו את הקול ואיש לא הביטו׃
8.
ויקם שאול מן הארץ ובפתחו את עיניו לא ראה איש ויחזיקו בידו ויוליכהו לדמשק׃
9.
ויחשכו עיניו מראות שלשת ימים ולא אכל ולא שתה׃
10.
ותלמיד אחד היה בדמשק חנניה שמו ויאמר אליו האדון במחזה חנניה ויאמר הנני אדני׃
11.
ויאמר אליו האדון קום לך אל הרחוב הנקרא הישר ושאל בבית יהודה לאיש טרסי ושמו שאול כי הנה הוא מתפלל׃
12.
וירא במחזה והנה איש ושמו חנניה בא החדרה ושם עליו את ידו למען ישוב ויראה׃
13.
ויען חנניה ויאמר אדני שמעתי רבים מספרים על האיש הזה כמה רעות עשה לקדושיך בירושלים׃
14.
וגם פה רשיון יש לו מאת ראשי הכהנים לאסר את כל הקראים בשמך׃
15.
ויאמר אליו האדון לך כי כלי חפץ הוא לי לשאת את שמי לפני גוים ומלכים ולפני בני ישראל׃
16.
כי אני אראהו כמה יש לו לסבל למען שמי׃
17.
וילך חנניה ויבא הביתה וישם את ידיו עליו ויאמר שאול אחי האדון ישוע הנראה אליך בדרך אשר באת בה שלחני למען תשוב ותראה ותמלא רוח הקדש׃
18.
וכרגע נפלו מעל עיניו כמו קשקשים וישב פתאם לראות ויקם ויטבל׃
19.
ויאכל לחם ויחזק וישב שאול ימים אחדים עם התלמידים אשר בדמשק׃
20.
וימהר ויקרא בבתי הכנסיות את המשיח לאמר כי הוא הוא בן האלהים׃
21.
וישתוממו כל השמעים ויאמרו הלא זה הוא אשר האביד בירושלים את קראי השם הזה ולמען זאת בא הנה להביאם אסורים לפני ראשי הכהנים׃
22.
ושאול היה הולך וחזק ויהם את היהודים ישבי דמשק בהוכיחו כי זה הוא המשיח׃
23.
ויהי כי ארכו לו שם הימים ויועצו היהודים יחדו להמיתו׃
24.
ויודע לשאול ארבם והמה שמרו את השערים יומם ולילה למען ימיתהו׃
25.
ויקחו אתו התלמידים לילה ויורידהו בסל בעד החומה׃
26.
ויהי כבוא שאול ירושלימה ויבקש להלות אל התלמידים וייראו כלם מפניו ולא האמינו כי תלמיד הוא׃
27.
ויקח אתו בר נבא ויביאהו אל השליחים ויספר להם את אשר ראה בדרך את האדון וכי הוא דבר אליו ואיך בדמשק השמיע בבטחון את שם ישוע׃
28.
ויהי אתם יוצא ובא בירושלים׃
29.
ויקרא בבטחון בשם האדון ישוע וידבר ויתוכח גם עם היהודים היונים והם זממו להמיתו׃
30.
וישמעו האחים ויורידו אתו לקסרין וישלחהו אל טרסוס׃
31.
ויהי שלום לקהלות בכל מקמות יהודה והגליל ושמרון ותבנינה ותתהלכנה ביראת האדון ותרבינה בנחמת רוח הקדש׃
32.
ויהי בסבב פטרוס בכל המקמות וירד גם אל הקדושים אשר ישבו בלד׃
33.
וימצא שם איש שמו אניס והוא שכב על משכבו זה שמנה שנים והוא נכה אברים׃
34.
ויאמר אליו פטרוס אניס רפאך ישוע המשיח קום הצע לך אתה ויקם פתאם׃
35.
ויראו אותו כל ישבי לד והשרון ויפנו אל האדון׃
36.
ותלמידה ביפו ושמה טביתא תרגומו צביה והיא מלאה מעשים טובים וצדקות אשר עשתה׃
37.
ויהי בימים ההם ותחלה ותמת וירחצו אתה וישימוה בעליה׃
38.
ולד קרובה היא ליפו וישמעו התלמידים כי פטרוס שם וישלחו אליו שני אנשים ויפצרו בו לבלתי העצל לעבר אליהם׃
39.
ויקם פטרוס וילך אתם ובבאו העלהו אל העליה ותנשנה אליו כל האלמנות בוכיות ומראות לו את הכתנת ואת הבגדים אשר עשתה צביה בעודה עמהן׃
40.
ויוצא פטרוס את כלם החוצה ויכרע על ברכיו ויתפלל ויפן אל גויתה ויאמר טביתא קומי ותפתח את עיניה ותרא את פטרוס ותתעודד׃
41.
וישלח ידו ויקם אתה ויקרא את הקדושים ואת האלמנות ויעמד אתה חיה לפניהם׃
42.
ויודע הדבר בכל יפו ויאמינו רבים באדון׃
43.
ויואל לשבת ביפו ימים רבים עם בורסי אחד ושמו שמעון׃
English:
"Saul’s Conversion
Meanwhile, Saul was uttering threats with every breath and was eager to kill the Lord’s followers. So he went to the high priest. He requested letters addressed to the synagogues in Damascus, asking for their cooperation in the arrest of any followers of the Way he found there. He wanted to bring them—both men and women—back to Jerusalem in chains.
As he was approaching Damascus on this mission, a light from heaven suddenly shone down around him. He fell to the ground and heard a voice saying to him, “Saul! Saul! Why are you persecuting me?”
“Who are you, lord?” Saul asked.
And the voice replied, “I am Jesus, the one you are persecuting! Now get up and go into the city, and you will be told what you must do.”
The men with Saul stood speechless, for they heard the sound of someone’s voice but saw no one! Saul picked himself up off the ground, but when he opened his eyes he was blind. So his companions led him by the hand to Damascus. He remained there blind for three days and did not eat or drink.
Now there was a believer in Damascus named Ananias. The Lord spoke to him in a vision, calling, “Ananias!”
“Yes, Lord!” he replied.
The Lord said, “Go over to Straight Street, to the house of Judas. When you get there, ask for a man from Tarsus named Saul. He is praying to me right now. I have shown him a vision of a man named Ananias coming in and laying hands on him so he can see again.”
“But Lord,” exclaimed Ananias, “I’ve heard many people talk about the terrible things this man has done to the believers in Jerusalem! And he is authorized by the leading priests to arrest everyone who calls upon your name.”
But the Lord said, “Go, for Saul is my chosen instrument to take my message to the Gentiles and to kings, as well as to the people of Israel. And I will show him how much he must suffer for my name’s sake.”
So Ananias went and found Saul. He laid his hands on him and said, “Brother Saul, the Lord Jesus, who appeared to you on the road, has sent me so that you might regain your sight and be filled with the Holy Spirit.” Instantly something like scales fell from Saul’s eyes, and he regained his sight. Then he got up and was baptized. Afterward he ate some food and regained his strength.
Saul in Damascus and Jerusalem
Saul stayed with the believers in Damascus for a few days. And immediately he began preaching about Jesus in the synagogues, saying, “He is indeed the Son of God!”
All who heard him were amazed. “Isn’t this the same man who caused such devastation among Jesus’ followers in Jerusalem?” they asked. “And didn’t he come here to arrest them and take them in chains to the leading priests?”
Saul’s preaching became more and more powerful, and the Jews in Damascus couldn’t refute his proofs that Jesus was indeed the Messiah. After a while some of the Jews plotted together to kill him. They were watching for him day and night at the city gate so they could murder him, but Saul was told about their plot. So during the night, some of the other believers lowered him in a large basket through an opening in the city wall.
When Saul arrived in Jerusalem, he tried to meet with the believers, but they were all afraid of him. They did not believe he had truly become a believer! Then Barnabas brought him to the apostles and told them how Saul had seen the Lord on the way to Damascus and how the Lord had spoken to Saul. He also told them that Saul had preached boldly in the name of Jesus in Damascus.
So Saul stayed with the apostles and went all around Jerusalem with them, preaching boldly in the name of the Lord. He debated with some Greek-speaking Jews, but they tried to murder him. When the believers heard about this, they took him down to Caesarea and sent him away to Tarsus, his hometown.
The church then had peace throughout Judea, Galilee, and Samaria, and it became stronger as the believers lived in the fear of the Lord. And with the encouragement of the Holy Spirit, it also grew in numbers.
Peter Heals Aeneas and Raises Dorcas
Meanwhile, Peter traveled from place to place, and he came down to visit the believers in the town of Lydda. There he met a man named Aeneas, who had been paralyzed and bedridden for eight years. Peter said to him, “Aeneas, Jesus Christ heals you! Get up, and roll up your sleeping mat!” And he was healed instantly. Then the whole population of Lydda and Sharon saw Aeneas walking around, and they turned to the Lord.
There was a believer in Joppa named Tabitha (which in Greek is Dorcas. She was always doing kind things for others and helping the poor. About this time she became ill and died. Her body was washed for burial and laid in an upstairs room. But the believers had heard that Peter was nearby at Lydda, so they sent two men to beg him, “Please come as soon as possible!”
So Peter returned with them; and as soon as he arrived, they took him to the upstairs room. The room was filled with widows who were weeping and showing him the coats and other clothes Dorcas had made for them. But Peter asked them all to leave the room; then he knelt and prayed. Turning to the body he said, “Get up, Tabitha.” And she opened her eyes! When she saw Peter, she sat up! He gave her his hand and helped her up. Then he called in the widows and all the believers, and he presented her to them alive.
The news spread through the whole town, and many believed in the Lord. And Peter stayed a long time in Joppa, living with Simon, a tanner of hides."
No comments:
Post a Comment