Hebrews:
1.
ואיש אחד ושמו חנניה עם אשתו שפירה מכר את אחזתו׃
2.
ויקח מן המחיר ויסתירהו ואשתו ידעת גם היא וחלק אחד הביא וישם לרגלי השליחים׃
3.
ויאמר פטרוס חנניה למה זה מלא השטן את לבבך לשקר ברוח הקדש ולהסתיר ממחיר השדה׃
4.
הלא שלך היה טרם המכרו וגם אחרי נמכר היה בידך ולמה שמת על לבבך הדבר הזה לא שקרת בבני אדם כי אם באלהים׃
5.
וכשמע חנניה את הדברים האלה נפל ארצה ויגוע ותהי יראה גדולה על כל השמעים׃
6.
ויקומו הצעירים ויאספו אתו וישאהו החוצה ויקברהו׃
7.
ויהי כמשלש שעות ותבא אשתו והיא לא ידעה את הנעשה׃
8.
ויען פטרוס ויאמר אליה אמרי לי הבמחיר הזה מכרתם את השדה ותאמר כן במחיר הזה׃
9.
ויאמר פטרוס אליה למה זה נועדתם לנסות את רוח יהוה הנה בפתח רגלי המקברים את אישך ונשאו אתך החוצה׃
10.
ותפל פתאם לרגליו ותגוע והבחורים באו והנה מתה וישאוה החוצה ויקברוה אצל אישה׃
11.
ותהי יראה גדולה על כל הקהל ועל כל השמעים את אלה׃
12.
ויעשו אתות ומופתים רבים בקרב העם על ידי השליחים וכלם נאספו לב אחד באולם של שלמה׃
13.
ומן האחרים אין איש אשר מלאו לבו לחלות עליהם אך הוקיר אתם העם׃
14.
אבל נספחו עוד יתר מאמינים אל האדון אנשים ונשים הרבה מאד׃
15.
עד כי נשאו את החולים אל הרחבות וישימום על מטות ומשכבות למען אשר ילך פטרוס ונפל אך צלו על אחד מהם׃
16.
וגם המון עם הערים אשר מסביב נקבצו ירושלים מביאים את החולים ואת הנלחצים מרוחות טמאות וירפאו כלם׃
17.
ויקם הכהן הגדול וכל אשר אתו והם אנשי כת הצדוקים וימלאו קנאה׃
18.
וישלחו יד בשליחים ויתנום במשמר העיר׃
19.
ויהי בלילה ויפתח מלאך יהוה את דלתי בית הכלא ויוציאם לאמר׃
20.
לכו והתיצבו במקדש ודברו אל העם את כל דברי החיים האלה׃
21.
והם כשמעם את זאת באו אל המקדש בהית הבקר וילמדו שם ויבא הכהן הגדול ואשר אתו ויקראו אל הסנהדרין ואל כל זקני בני ישראל וישלחו אל בית האסורים להביא אתם׃
22.
וילכו המשרתים ולא מצאום בבית הכלא וישובו ויגידו לאמר׃
23.
את בית האסורים מצאנו סגור ומסגר והשמרים עמדים על הדלתות וכאשר פתחנו לא נמצא בו אדם׃
24.
ויהי כשמע הכהן ונגיד המקדש וראשי הכהנים את הדברים האלה ויבהלו עליהם ויאמרו איך יפל הדבר הזה׃
25.
ואיש אחד בא ויגד להם לאמר הנה האנשים אשר שמתם במשמר עמדים הם במקדש ומלמדים את העם׃
26.
וילך שמה הנגיד עם משרתיו ויקחם אך לא בחזקה כי יראו מפני העם פן יסקלו׃
27.
ויביאו אתם ויעמידום לפני הסנהדרין וישאלם הכהן הגדול לאמר׃
28.
הלא צוה צוינו עליכם לבלתי למד בשם הזה והנה מלאתם את ירושלים תורתכם ותחפצו להביא עלינו את דמי האיש הזה׃
29.
ויען פטרוס והשליחים ויאמרו הלא עלינו להקשיב בקול אלהים מהקשיב בקול בני אדם׃
30.
אלהי אבותינו הקים את ישוע אשר שלחתם ידכם בו ותתלו אותו על העץ׃
31.
את זה נשא האלהים בימינו לשר ולמושיע לתת תשובה לישראל וסליחת החטאים׃
32.
ואנחנו עדיו על אלה וגם רוח הקדש אשר נתן אותו האלהים לשמעים בקולו׃
33.
ויהי כשמעם ויתרגזו ויתיעצו להרוג אתם׃
34.
ויקם בתוך הסנהדרין אחד מן הפרושים גמליאל שמו והוא מורה התורה מכבד בעיני כל העם ויצו להוציא את השליחים החוצה לזמן מעט׃
35.
ויאמר אליהם אנשי ישראל השמרו לכם מפני האנשים האלה במה שאתם עשים להם׃
36.
כי לפני הימים האלה קם תודס ויתן את נפשו כאחד הגדולים וידבקו בו כארבע מאות איש ויהרג וכל אשר שמעו אליו התפרדו ויהיו לאין׃
37.
ואחר כן קם יהודה הגלילי בימי הספר ויסת אחריו עם רב וגם הוא נהרג וכל אשר שמעו אליו נפצו׃
38.
ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם מאת אדם היא תפר׃
39.
ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים׃
40.
וישמעו אליו ויקראו את השליחים וילקו אתם ויצוו אשר לא ידברו בשם ישוע ויפטרו אותם׃
41.
ויצאו שמחים מלפני הסנהדרין על כי זכו לשאת על שמו כלמה׃
42.
וכל היום לא חדלו ללמד במקדש ובבתים ולבשר את בשורת ישוע המשיח׃
English:
"Ananias and Sapphira
But there was a certain man named Ananias who, with his wife, Sapphira, sold some property. He brought part of the money to the apostles, claiming it was the full amount. With his wife’s consent, he kept the rest.
Then Peter said, “Ananias, why have you let Satan fill your heart? You lied to the Holy Spirit, and you kept some of the money for yourself. The property was yours to sell or not sell, as you wished. And after selling it, the money was also yours to give away. How could you do a thing like this? You weren’t lying to us but to God!”
As soon as Ananias heard these words, he fell to the floor and died. Everyone who heard about it was terrified. Then some young men got up, wrapped him in a sheet, and took him out and buried him.
About three hours later his wife came in, not knowing what had happened. Peter asked her, “Was this the price you and your husband received for your land?”
“Yes,” she replied, “that was the price.”
And Peter said, “How could the two of you even think of conspiring to test the Spirit of the Lord like this? The young men who buried your husband are just outside the door, and they will carry you out, too.”
Instantly, she fell to the floor and died. When the young men came in and saw that she was dead, they carried her out and buried her beside her husband. Great fear gripped the entire church and everyone else who heard what had happened.
The Apostles Heal Many
The apostles were performing many miraculous signs and wonders among the people. And all the believers were meeting regularly at the Temple in the area known as Solomon’s Colonnade. But no one else dared to join them, even though all the people had high regard for them. Yet more and more people believed and were brought to the Lord—crowds of both men and women. As a result of the apostles’ work, sick people were brought out into the streets on beds and mats so that Peter’s shadow might fall across some of them as he went by. Crowds came from the villages around Jerusalem, bringing their sick and those possessed by evil spirits, and they were all healed.
The Apostles Meet Opposition
The high priest and his officials, who were Sadducees, were filled with jealousy. They arrested the apostles and put them in the public jail. But an angel of the Lord came at night, opened the gates of the jail, and brought them out. Then he told them, “Go to the Temple and give the people this message of life!”
So at daybreak the apostles entered the Temple, as they were told, and immediately began teaching.
When the high priest and his officials arrived, they convened the high council—the full assembly of the elders of Israel. Then they sent for the apostles to be brought from the jail for trial. But when the Temple guards went to the jail, the men were gone. So they returned to the council and reported, “The jail was securely locked, with the guards standing outside, but when we opened the gates, no one was there!”
When the captain of the Temple guard and the leading priests heard this, they were perplexed, wondering where it would all end. Then someone arrived with startling news: “The men you put in jail are standing in the Temple, teaching the people!”
The captain went with his Temple guards and arrested the apostles, but without violence, for they were afraid the people would stone them. Then they brought the apostles before the high council, where the high priest confronted them. “We gave you strict orders never again to teach in this man’s name!” he said. “Instead, you have filled all Jerusalem with your teaching about him, and you want to make us responsible for his death!”
But Peter and the apostles replied, “We must obey God rather than any human authority. The God of our ancestors raised Jesus from the dead after you killed him by hanging him on a cross. Then God put him in the place of honor at his right hand as Prince and Savior. He did this so the people of Israel would repent of their sins and be forgiven. We are witnesses of these things and so is the Holy Spirit, who is given by God to those who obey him.”
When they heard this, the high council was furious and decided to kill them. But one member, a Pharisee named Gamaliel, who was an expert in religious law and respected by all the people, stood up and ordered that the men be sent outside the council chamber for a while. Then he said to his colleagues, “Men of Israel, take care what you are planning to do to these men! Some time ago there was that fellow Theudas, who pretended to be someone great. About 400 others joined him, but he was killed, and all his followers went their various ways. The whole movement came to nothing. After him, at the time of the census, there was Judas of Galilee. He got people to follow him, but he was killed, too, and all his followers were scattered.
“So my advice is, leave these men alone. Let them go. If they are planning and doing these things merely on their own, it will soon be overthrown. But if it is from God, you will not be able to overthrow them. You may even find yourselves fighting against God!”
The others accepted his advice. They called in the apostles and had them flogged. Then they ordered them never again to speak in the name of Jesus, and they let them go.
The apostles left the high council rejoicing that God had counted them worthy to suffer disgrace for the name of Jesus. And every day, in the Temple and from house to house, they continued to teach and preach this message: “Jesus is the Messiah.”
No comments:
Post a Comment