Hebrews:
הפרק 1
אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃
2 כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃
3 חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃
4 למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃
5 כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃
6 ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃
7 ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃
8 ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃
9 וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃
10 וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃
11 וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃
12 ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃
13 ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃
14 והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃
15 כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃
16 ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃
17 והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃
18 ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃
19 ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃
20 והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃
21 והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃
22 ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃
23 ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃
24 ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃
25 ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃
26 ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃
27 אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃
28 ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃
29 והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃
30 ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃
31 והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃
32 והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃
33 ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃
34 ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃
35 ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃
36 והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃
37 כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃
38 ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃
39 ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃
40 ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃
41 ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃
42 ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃
43 ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃
44 כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃
45 ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃
46 ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃
47 ותגל רוחי באלהי ישעי׃
48 ]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃
49 ]94-84[׃
50 וחסדו לדור דורים על יראיו׃
51 גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃
52 הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃
53 רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃
54 תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃
55 כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃
56 ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃
57 וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃
58 וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃
59 ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃
60 ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃
61 ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃
62 וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃
63 וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃
64 ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃
65 ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃
66 וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃
67 וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃
68 ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃
69 וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃
70 כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃
71 ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃
72 לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃
73 את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃
74 להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃
75 בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃
76 ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃
77 לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃
78 ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃
79 להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃
80 ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃
English:
"Introduction
Many people have set out to write accounts about the events that have been fulfilled among us. They used the eyewitness reports circulating among us from the early disciples. Having carefully investigated everything from the beginning, I also have decided to write an accurate account for you, most honorable Theophilus, so you can be certain of the truth of everything you were taught.
The Birth of John the Baptist Foretold
When Herod was king of Judea, there was a Jewish priest named Zechariah. He was a member of the priestly order of Abijah, and his wife, Elizabeth, was also from the priestly line of Aaron. Zechariah and Elizabeth were righteous in God’s eyes, careful to obey all of the Lord’s commandments and regulations. They had no children because Elizabeth was unable to conceive, and they were both very old.
One day Zechariah was serving God in the Temple, for his order was on duty that week. As was the custom of the priests, he was chosen by lot to enter the sanctuary of the Lord and burn incense. While the incense was being burned, a great crowd stood outside, praying.
While Zechariah was in the sanctuary, an angel of the Lord appeared to him, standing to the right of the incense altar. Zechariah was shaken and overwhelmed with fear when he saw him. But the angel said, “Don’t be afraid, Zechariah! God has heard your prayer. Your wife, Elizabeth, will give you a son, and you are to name him John. You will have great joy and gladness, and many will rejoice at his birth, for he will be great in the eyes of the Lord. He must never touch wine or other alcoholic drinks. He will be filled with the Holy Spirit, even before his birth. And he will turn many Israelites to the Lord their God. He will be a man with the spirit and power of Elijah. He will prepare the people for the coming of the Lord. He will turn the hearts of the fathers to their children, and he will cause those who are rebellious to accept the wisdom of the godly.”
Zechariah said to the angel, “How can I be sure this will happen? I’m an old man now, and my wife is also well along in years.”
Then the angel said, “I am Gabriel! I stand in the very presence of God. It was he who sent me to bring you this good news! But now, since you didn’t believe what I said, you will be silent and unable to speak until the child is born. For my words will certainly be fulfilled at the proper time.”
Meanwhile, the people were waiting for Zechariah to come out of the sanctuary, wondering why he was taking so long. When he finally did come out, he couldn’t speak to them. Then they realized from his gestures and his silence that he must have seen a vision in the sanctuary.
When Zechariah’s week of service in the Temple was over, he returned home. Soon afterward his wife, Elizabeth, became pregnant and went into seclusion for five months. “How kind the Lord is!” she exclaimed. “He has taken away my disgrace of having no children.”
The Birth of Jesus Foretold
In the sixth month of Elizabeth’s pregnancy, God sent the angel Gabriel to Nazareth, a village in Galilee, to a virgin named Mary. She was engaged to be married to a man named Joseph, a descendant of King David. Gabriel appeared to her and said, “Greetings, favored woman! The Lord is with you!”
Confused and disturbed, Mary tried to think what the angel could mean. “Don’t be afraid, Mary,” the angel told her, “for you have found favor with God! You will conceive and give birth to a son, and you will name him Jesus. He will be very great and will be called the Son of the Most High. The Lord God will give him the throne of his ancestor David. And he will reign over Israel forever; his Kingdom will never end!”
Mary asked the angel, “But how can this happen? I am a virgin.”
The angel replied, “The Holy Spirit will come upon you, and the power of the Most High will overshadow you. So the baby to be born will be holy, and he will be called the Son of God. What’s more, your relative Elizabeth has become pregnant in her old age! People used to say she was barren, but she has conceived a son and is now in her sixth month. For the word of God will never fail.”
Mary responded, “I am the Lord’s servant. May everything you have said about me come true.” And then the angel left her.
Mary Visits Elizabeth
A few days later Mary hurried to the hill country of Judea, to the town where Zechariah lived. She entered the house and greeted Elizabeth. At the sound of Mary’s greeting, Elizabeth’s child leaped within her, and Elizabeth was filled with the Holy Spirit.
Elizabeth gave a glad cry and exclaimed to Mary, “God has blessed you above all women, and your child is blessed. Why am I so honored, that the mother of my Lord should visit me? When I heard your greeting, the baby in my womb jumped for joy. You are blessed because you believed that the Lord would do what he said.”
The Magnificat: Mary’s Song of Praise
Mary responded,
“Oh, how my soul praises the Lord. How my spirit rejoices in God my Savior! For he took notice of his lowly servant girl, and from now on all generations will call me blessed. For the Mighty One is holy, and he has done great things for me. He shows mercy from generation to generation to all who fear him. His mighty arm has done tremendous things! He has scattered the proud and haughty ones. He has brought down princes from their thrones and exalted the humble. He has filled the hungry with good things and sent the rich away with empty hands. He has helped his servant Israel and remembered to be merciful. For he made this promise to our ancestors, to Abraham and his children forever.”
Mary stayed with Elizabeth about three months and then went back to her own home.
The Birth of John the Baptist
When it was time for Elizabeth’s baby to be born, she gave birth to a son. And when her neighbors and relatives heard that the Lord had been very merciful to her, everyone rejoiced with her.
When the baby was eight days old, they all came for the circumcision ceremony. They wanted to name him Zechariah, after his father. But Elizabeth said, “No! His name is John!”
“What?” they exclaimed. “There is no one in all your family by that name.” So they used gestures to ask the baby’s father what he wanted to name him. He motioned for a writing tablet, and to everyone’s surprise he wrote, “His name is John.” Instantly Zechariah could speak again, and he began praising God.
Awe fell upon the whole neighborhood, and the news of what had happened spread throughout the Judean hills. Everyone who heard about it reflected on these events and asked, “What will this child turn out to be?” For the hand of the Lord was surely upon him in a special way.
Zechariah’s Prophecy
Then his father, Zechariah, was filled with the Holy Spirit and gave this prophecy:
“Praise the Lord, the God of Israel, because he has visited and redeemed his people. He has sent us a mighty Savior from the royal line of his servant David, just as he promised through his holy prophets long ago. Now we will be saved from our enemies and from all who hate us. He has been merciful to our ancestors by remembering his sacred covenant—the covenant he swore with an oath to our ancestor Abraham. We have been rescued from our enemies so we can serve God without fear, in holiness and righteousness for as long as we live.
“And you, my little son, will be called the prophet of the Most High, because you will prepare the way for the Lord. You will tell his people how to find salvation through forgiveness of their sins. Because of God’s tender mercy, the morning light from heaven is about to break upon us, to give light to those who sit in darkness and in the shadow of death, and to guide us to the path of peace.”
John grew up and became strong in spirit. And he lived in the wilderness until he began his public ministry to Israel."
No comments:
Post a Comment