Hebrews:
הפרק 7
וישכם ירבעל הוא גדעון וכל העם אשר אתו ויחנו על עין חרד ומחנה מדין היה לו מצפון מגבעת המורה בעמק׃
2 ויאמר יהוה אל גדעון רב העם אשר אתך מתתי את מדין בידם פן יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי׃
3 ועתה קרא נא באזני העם לאמר מי ירא וחרד ישב ויצפר מהר הגלעד וישב מן העם עשרים ושנים אלף ועשרת אלפים נשארו׃
4 ויאמר יהוה אל גדעון עוד העם רב הורד אותם אל המים ואצרפנו לך שם והיה אשר אמר אליך זה ילך אתך הוא ילך אתך וכל אשר אמר אליך זה לא ילך עמך הוא לא ילך׃
5 ויורד את העם אל המים ויאמר יהוה אל גדעון כל אשר ילק בלשונו מן המים כאשר ילק הכלב תציג אותו לבד וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות׃
6 ויהי מספר המלקקים בידם אל פיהם שלש מאות איש וכל יתר העם כרעו על ברכיהם לשתות מים׃
7 ויאמר יהוה אל גדעון בשלש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם ונתתי את מדין בידך וכל העם ילכו איש למקמו׃
8 ויקחו את צדה העם בידם ואת שופרתיהם ואת כל איש ישראל שלח איש לאהליו ובשלש מאות האיש החזיק ומחנה מדין היה לו מתחת בעמק׃
9 ויהי בלילה ההוא ויאמר אליו יהוה קום רד במחנה כי נתתיו בידך׃
10 ואם ירא אתה לרדת רד אתה ופרה נערך אל המחנה׃
11 ושמעת מה ידברו ואחר תחזקנה ידיך וירדת במחנה וירד הוא ופרה נערו אל קצה החמשים אשר במחנה׃
12 ומדין ועמלק וכל בני קדם נפלים בעמק כארבה לרב ולגמליהם אין מספר כחול שעל שפת הים לרב׃
13 ויבא גדעון והנה איש מספר לרעהו חלום ויאמר הנה חלום חלמתי והנה צלול לחם שערים מתהפך במחנה מדין ויבא עד האהל ויכהו ויפל ויהפכהו למעלה ונפל האהל׃
14 ויען רעהו ויאמר אין זאת בלתי אם חרב גדעון בן יואש איש ישראל נתן האלהים בידו את מדין ואת כל המחנה׃
15 ויהי כשמע גדעון את מספר החלום ואת שברו וישתחו וישב אל מחנה ישראל ויאמר קומו כי נתן יהוה בידכם את מחנה מדין׃
16 ויחץ את שלש מאות האיש שלשה ראשים ויתן שופרות ביד כלם וכדים רקים ולפדים בתוך הכדים׃
17 ויאמר אליהם ממני תראו וכן תעשו והנה אנכי בא בקצה המחנה והיה כאשר אעשה כן תעשון׃
18 ותקעתי בשופר אנכי וכל אשר אתי ותקעתם בשופרות גם אתם סביבות כל המחנה ואמרתם ליהוה ולגדעון׃
19 ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמרת התיכונה אך הקם הקימו את השמרים ויתקעו בשופרות ונפוץ הכדים אשר בידם׃
20 ויתקעו שלשת הראשים בשופרות וישברו הכדים ויחזיקו ביד שמאולם בלפדים וביד ימינם השופרות לתקוע ויקראו חרב ליהוה ולגדעון׃
21 ויעמדו איש תחתיו סביב למחנה וירץ כל המחנה ויריעו ויניסו׃
22 ויתקעו שלש מאות השופרות וישם יהוה את חרב איש ברעהו ובכל המחנה וינס המחנה עד בית השטה צררתה עד שפת אבל מחולה על טבת׃
23 ויצעק איש ישראל מנפתלי ומן אשר ומן כל מנשה וירדפו אחרי מדין׃
24 ומלאכים שלח גדעון בכל הר אפרים לאמר רדו לקראת מדין ולכדו להם את המים עד בית ברה ואת הירדן ויצעק כל איש אפרים וילכדו את המים עד בית ברה ואת הירדן׃
25 וילכדו שני שרי מדין את ערב ואת זאב ויהרגו את עורב בצור עורב ואת זאב הרגו ביקב זאב וירדפו אל מדין וראש ערב וזאב הביאו אל גדעון מעבר לירדן׃
English:
"Gideon Defeats the Midianites
So Jerub-baal (that is, Gideon) and his army got up early and went as far as the spring of Harod. The armies of Midian were camped north of them in the valley near the hill of Moreh. The Lord said to Gideon, “You have too many warriors with you. If I let all of you fight the Midianites, the Israelites will boast to me that they saved themselves by their own strength. Therefore, tell the people, ‘Whoever is timid or afraid may leave this mountain and go home.’” So 22,000 of them went home, leaving only 10,000 who were willing to fight.
But the Lord told Gideon, “There are still too many! Bring them down to the spring, and I will test them to determine who will go with you and who will not.” When Gideon took his warriors down to the water, the Lord told him, “Divide the men into two groups. In one group put all those who cup water in their hands and lap it up with their tongues like dogs. In the other group put all those who kneel down and drink with their mouths in the stream.”Only 300 of the men drank from their hands. All the others got down on their knees and drank with their mouths in the stream.
The Lord told Gideon, “With these 300 men I will rescue you and give you victory over the Midianites. Send all the others home.” So Gideon collected the provisions and rams’ horns of the other warriors and sent them home. But he kept the 300 men with him.
The Midianite camp was in the valley just below Gideon. That night the Lord said, “Get up! Go down into the Midianite camp, for I have given you victory over them! But if you are afraid to attack, go down to the camp with your servant Purah. Listen to what the Midianites are saying, and you will be greatly encouraged. Then you will be eager to attack.”
So Gideon took Purah and went down to the edge of the enemy camp. The armies of Midian, Amalek, and the people of the east had settled in the valley like a swarm of locusts. Their camels were like grains of sand on the seashore—too many to count! Gideon crept up just as a man was telling his companion about a dream. The man said, “I had this dream, and in my dream a loaf of barley bread came tumbling down into the Midianite camp. It hit a tent, turned it over, and knocked it flat!”
His companion answered, “Your dream can mean only one thing—God has given Gideon son of Joash, the Israelite, victory over Midian and all its allies!”
When Gideon heard the dream and its interpretation, he bowed in worship before the Lord. Then he returned to the Israelite camp and shouted, “Get up! For the Lord has given you victory over the Midianite hordes!” He divided the 300 men into three groups and gave each man a ram’s horn and a clay jar with a torch in it.
Then he said to them, “Keep your eyes on me. When I come to the edge of the camp, do just as I do. As soon as I and those with me blow the rams’ horns, blow your horns, too, all around the entire camp, and shout, ‘For the Lord and for Gideon!’”
It was just after midnight, after the changing of the guard, when Gideon and the 100 men with him reached the edge of the Midianite camp. Suddenly, they blew the rams’ horns and broke their clay jars. Then all three groups blew their horns and broke their jars. They held the blazing torches in their left hands and the horns in their right hands, and they all shouted, “A sword for the Lord and for Gideon!”
Each man stood at his position around the camp and watched as all the Midianites rushed around in a panic, shouting as they ran to escape. When the 300 Israelites blew their rams’ horns, the Lord caused the warriors in the camp to fight against each other with their swords. Those who were not killed fled to places as far away as Beth-shittah near Zererah and to the border of Abel-meholah near Tabbath.
Then Gideon sent for the warriors of Naphtali, Asher, and Manasseh, who joined in chasing the army of Midian. Gideon also sent messengers throughout the hill country of Ephraim, saying, “Come down to attack the Midianites. Cut them off at the shallow crossings of the Jordan River at Beth-barah.”
So all the men of Ephraim did as they were told. They captured Oreb and Zeeb, the two Midianite commanders, killing Oreb at the rock of Oreb, and Zeeb at the winepress of Zeeb. And they continued to chase the Midianites. Afterward the Israelites brought the heads of Oreb and Zeeb to Gideon, who was by the Jordan River."
No comments:
Post a Comment