Hebrews:
הפרק 4
ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃
2 ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו׃
3 ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה׃
4 ויהי לו לעבר בארץ שמרון׃
5 ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף׃
6 ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית׃
7 ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות׃
8 כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל׃
9 ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים׃
10 ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים׃
11 ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים׃
12 האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו׃
13 ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא׃
14 ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים׃
15 ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב׃
16 ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום׃
17 ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש׃
18 כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת׃
19 ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה׃
20 אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה׃
21 ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב׃
22 אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא׃
23 אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב׃
24 האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת׃
25 ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל׃
26 ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך׃
27 ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה׃
28 ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים׃
29 באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח׃
30 ויצאו מן העיר ויבאו אליו׃
31 טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני׃
32 ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם׃
33 ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל׃
34 ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו׃
35 הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר׃
36 והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃
37 כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃
38 אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם׃
39 ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי׃
40 ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים׃
41 ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו׃
42 ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם׃
43 ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה׃
44 כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד׃
45 ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג׃
46 ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃
47 ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃
48 ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃
49 ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃
50 ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃
51 ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃
52 וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃
53 וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃
54 זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃
English:
Jesus and the Samaritan Woman
Jesus knew the Pharisees had heard that he was baptizing and making more disciples than John (though Jesus himself didn’t baptize them—his disciples did). So he left Judea and returned to Galilee.
He had to go through Samaria on the way. Eventually he came to the Samaritan village of Sychar, near the field that Jacob gave to his son Joseph. Jacob’s well was there; and Jesus, tired from the long walk, sat wearily beside the well about noontime. Soon a Samaritan woman came to draw water, and Jesus said to her, “Please give me a drink.” He was alone at the time because his disciples had gone into the village to buy some food.
The woman was surprised, for Jews refuse to have anything to do with Samaritans. She said to Jesus, “You are a Jew, and I am a Samaritan woman. Why are you asking me for a drink?”
Jesus replied, “If you only knew the gift God has for you and who you are speaking to, you would ask me, and I would give you living water.”
“But sir, you don’t have a rope or a bucket,” she said, “and this well is very deep. Where would you get this living water? And besides, do you think you’re greater than our ancestor Jacob, who gave us this well? How can you offer better water than he and his sons and his animals enjoyed?”
Jesus replied, “Anyone who drinks this water will soon become thirsty again. But those who drink the water I give will never be thirsty again. It becomes a fresh, bubbling spring within them, giving them eternal life.”
“Please, sir,” the woman said, “give me this water! Then I’ll never be thirsty again, and I won’t have to come here to get water.”
“Go and get your husband,” Jesus told her.
“I don’t have a husband,” the woman replied.
Jesus said, “You’re right! You don’t have a husband—for you have had five husbands, and you aren’t even married to the man you’re living with now. You certainly spoke the truth!”
“Sir,” the woman said, “you must be a prophet. So tell me, why is it that you Jews insist that Jerusalem is the only place of worship, while we Samaritans claim it is here at Mount Gerizim, where our ancestors worshiped?”
Jesus replied, “Believe me, dear woman, the time is coming when it will no longer matter whether you worship the Father on this mountain or in Jerusalem. You Samaritans know very little about the one you worship, while we Jews know all about him, for salvation comes through the Jews. But the time is coming—indeed it’s here now—when true worshipers will worship the Father in spirit and in truth. The Father is looking for those who will worship him that way. For God is Spirit, so those who worship him must worship in spirit and in truth.”
The woman said, “I know the Messiah is coming—the one who is called Christ. When he comes, he will explain everything to us.”
Then Jesus told her, “I am the Messiah!”
Just then his disciples came back. They were shocked to find him talking to a woman, but none of them had the nerve to ask, “What do you want with her?” or “Why are you talking to her?” The woman left her water jar beside the well and ran back to the village, telling everyone, “Come and see a man who told me everything I ever did! Could he possibly be the Messiah?” So the people came streaming from the village to see him.
Meanwhile, the disciples were urging Jesus, “Rabbi, eat something.”
But Jesus replied, “I have a kind of food you know nothing about.”
“Did someone bring him food while we were gone?” the disciples asked each other.
Then Jesus explained: “My nourishment comes from doing the will of God, who sent me, and from finishing his work. You know the saying, ‘Four months between planting and harvest.’ But I say, wake up and look around. The fields are already ripe for harvest. The harvesters are paid good wages, and the fruit they harvest is people brought to eternal life. What joy awaits both the planter and the harvester alike! You know the saying, ‘One plants and another harvests.’ And it’s true. I sent you to harvest where you didn’t plant; others had already done the work, and now you will get to gather the harvest.”
Many Samaritans Believe
Many Samaritans from the village believed in Jesus because the woman had said, “He told me everything I ever did!” When they came out to see him, they begged him to stay in their village. So he stayed for two days, long enough for many more to hear his message and believe. Then they said to the woman, “Now we believe, not just because of what you told us, but because we have heard him ourselves. Now we know that he is indeed the Savior of the world.”
Jesus Heals an Official’s Son
At the end of the two days, Jesus went on to Galilee. He himself had said that a prophet is not honored in his own hometown. Yet the Galileans welcomed him, for they had been in Jerusalem at the Passover celebration and had seen everything he did there.
As he traveled through Galilee, he came to Cana, where he had turned the water into wine. There was a government official in nearby Capernaum whose son was very sick. When he heard that Jesus had come from Judea to Galilee, he went and begged Jesus to come to Capernaum to heal his son, who was about to die.
Jesus asked, “Will you never believe in me unless you see miraculous signs and wonders?”
The official pleaded, “Lord, please come now before my little boy dies.”
Then Jesus told him, “Go back home. Your son will live!” And the man believed what Jesus said and started home.
While the man was on his way, some of his servants met him with the news that his son was alive and well. He asked them when the boy had begun to get better, and they replied, “Yesterday afternoon at one o’clock his fever suddenly disappeared!” Then the father realized that that was the very time Jesus had told him, “Your son will live.” And he and his entire household believed in Jesus. This was the second miraculous sign Jesus did in Galilee after coming from Judea."
No comments:
Post a Comment