Hebrews:
הפרק 2
וביום השלישי היתה חתנה בקנה אשר בגליל ואם ישוע היתה שם׃
2 וישוע ותלמידיו היו גם הם קרואים אל החתנה׃
3 ויחסר היין ותאמר אם ישוע אליו יין אין להם׃
4 ויאמר אליה ישוע מה לי ולך אשה עתי עדין לא באה׃
5 ותאמר אמו אל המשרתים ככל אשר יאמר לכם תעשו׃
6 והנה ששה כדי אבן ערוכים שם כמשפט היהודים לטהרתם שתים או שלש בתים יכיל כל אחד׃
7 ויאמר אליהם ישוע מלאו לכם הכדים מים וימלאום עד למעלה׃
8 ויאמר שאבו נא והביאו אל רב המסבה ויביאו׃
9 ויטעם רב המסבה את המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר שאבו את המים ידעו ויקרא רב המסבה אל החתן׃
10 ויאמר אליו כל איש יתן בראשונה את היין הטוב וכאשר ישכרו יתן להם את הגרוע ואתה צפנת היין הטוב עד עתה׃
11 זאת תחלת האתות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את כבודו ויאמינו בו תלמידיו׃
12 ויהי אחרי כן וירד אל כפר נחום הוא ואמו ואחיו ותלמידיו ולא ארכו ימי שבתם שם׃
13 ויקרבו ימי חג הפסח אשר ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃
14 וימצא במקדש מכרי בקר וצאן ובני יונה ואת מחליפי כסף ישבים שם׃
15 ויקח חבלים ויעבתם לשוט ויגרש כלם מן המקדש ואת הצאן ואת הבקר ויפזר את מעות השלחנים ויהפך שלחנתיהם׃
16 ואל מכרי היונים אמר הוציאו אלה מזה ואל תעשו את בית אבי לבית מסחר׃
17 ויזכרו תלמידיו את הכתוב כי קנאת ביתך אכלתני׃
18 ויענו היהודים ויאמרו אליו אי זו אות תראנו כי כזאת אתה עשה׃
19 ויען ישוע ויאמר אליהם הרסו את ההיכל הזה ובשלשה ימים אקימנו׃
20 ויאמרו היהודים הנה זה ארבעים ושש שנה נבנה ההיכל הזה ואתה בשלשה ימים תקימנו׃
21 והוא דבר על היכל גויתו׃
22 ואחרי קומו מן המתים זכרו תלמידיו כי זאת אמר להם ויאמינו בכתוב ובדבר אשר דבר ישוע׃
23 ויהי בהיתו בירושלים בחג הפסח האמינו רבים בשמו כי ראו האתות אשר עשה׃
24 והוא ישוע לא הפקיד את עצמו בידם על אשר ידע את כלם׃
25 ולא הצטרך לעדות איש על האדם כי הוא ידע מה בקרב האדם׃
English:
"The Wedding at Cana
The next day there was a wedding celebration in the village of Cana in Galilee. Jesus’ mother was there, and Jesus and his disciples were also invited to the celebration. The wine supply ran out during the festivities, so Jesus’ mother told him, “They have no more wine.”
“Dear woman, that’s not our problem,” Jesus replied. “My time has not yet come.”
But his mother told the servants, “Do whatever he tells you.”
Standing nearby were six stone water jars, used for Jewish ceremonial washing. Each could hold twenty to thirty gallons. Jesus told the servants, “Fill the jars with water.” When the jars had been filled, he said, “Now dip some out, and take it to the master of ceremonies.” So the servants followed his instructions.
When the master of ceremonies tasted the water that was now wine, not knowing where it had come from (though, of course, the servants knew), he called the bridegroom over. “A host always serves the best wine first,” he said. “Then, when everyone has had a lot to drink, he brings out the less expensive wine. But you have kept the best until now!”
This miraculous sign at Cana in Galilee was the first time Jesus revealed his glory. And his disciples believed in him.
After the wedding he went to Capernaum for a few days with his mother, his brothers, and his disciples.
Jesus Clears the Temple
It was nearly time for the Jewish Passover celebration, so Jesus went to Jerusalem. In the Temple area he saw merchants selling cattle, sheep, and doves for sacrifices; he also saw dealers at tables exchanging foreign money. Jesus made a whip from some ropes and chased them all out of the Temple. He drove out the sheep and cattle, scattered the money changers’ coins over the floor, and turned over their tables. Then, going over to the people who sold doves, he told them, “Get these things out of here. Stop turning my Father’s house into a marketplace!”
Then his disciples remembered this prophecy from the Scriptures: “Passion for God’s house will consume me.”
But the Jewish leaders demanded, “What are you doing? If God gave you authority to do this, show us a miraculous sign to prove it.”
“All right,” Jesus replied. “Destroy this temple, and in three days I will raise it up.”
“What!” they exclaimed. “It has taken forty-six years to build this Temple, and you can rebuild it in three days?” But when Jesus said “this temple,” he meant his own body. After he was raised from the dead, his disciples remembered he had said this, and they believed both the Scriptures and what Jesus had said.
Jesus and Nicodemus
Because of the miraculous signs Jesus did in Jerusalem at the Passover celebration, many began to trust in him. But Jesus didn’t trust them, because he knew all about people. No one needed to tell him about human nature, for he knew what was in each person’s heart."
No comments:
Post a Comment