Hebrews:
1 כי האמונה היא חסן הבטחון במקוה והוכחת דברים לא נראים׃
2 ובה נחלו האבות עדות׃
3 באמונה נבין כי העולמות נעשו בדבר האלהים למען אשר יצא הנראה מן הנעלם׃
4 באמונה הקריב הבל לאלהים זבח טוב מקין אשר היה לו לעדות כי צדיק הוא בהעיד אלהים על מנחתיו ובה עודנו מדבר אחרי מותו׃
5 באמונה לקח חנוך לבלתי ראותו המות ואיננו כי לקח אתו אלהים והועד עליו לפני הלקחו כי את האלהים התהלך׃
6 ובלי אמונה לא יוכל איש להיות רצוי אל האלהים כי כל הקרב אליו צריך להאמין כי יש אלהים וגמול הוא משיב לדרשיו׃
7 באמונה בנה נח ביראת יהוה את התבה להצלת ביתו אתרי אשר צוה על דברים לא נראים עדין וירשע בה את העולם ויהי לירש הצדקה עקב האמונה׃
8 באמונה שמע אברהם כאשר נקרא ללכת אל הארץ אשר יירשנה ויצא ולא ידע אנה יבוא׃
9 באמונה היה גר בארץ ההבטחה כמו בנכריה וישב באהלים הוא ויצחק ויעקב אשר ירשו עמו ההבטחה ההיא׃
10 כי חכה לעיר אשר יסודתה נאמנה ובונה ומכוננה האלהים׃
11 באמונה שרה גם היא קבלה הכח להזריע ותלד אחרי בלתה כי חשבה לנאמן את המבטיח׃
12 על כן מאחד אשר כמעט מת גופו יצאו ככוכבי השמים לרב וכחול על שפת הים אשר לא יספר׃
13 כפי אמונה מתו כל אלה ולא השיגו את ההבטחות רק מרחוק ראו אותן ויבטחו וישמחו לקראתן ויודו כי גרים הם ותושבים בארץ׃
14 הלא המדברים כזאת יודיעו כי הם מבקשי ארץ מושב׃
15 ואם היתה דעתם על הארץ ההיא אשר יצאו ממנה הלא היה בידם לשוב אליה׃
16 אכן נכספו למושב טוב ממנו והוא בשמים ועל כן לא בוש האלהים להקרא אלהיהם כי הכין להם עיר׃
17 באמונה העלה אברהם את יצחק כאשר נסה ואת יחידו הקריב המקבל את ההבטחות׃
18 אשר נאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע׃
19 ויחשב בלבו כי יכול יוכל אלהים להחיות גם את המתים על כן גם הושב אליו להיות למשל׃
20 באמונה ברך יצחק את יעקב ואת עשו וידבר על העתידות׃
21 באמונה ברך יעקב את שני בני יוסף לפני מותו וישתחו על ראש המטה׃
22 באמונה הזכיר יוסף בקרב קצו את יציאת בני ישראל ויצו על אדות עצמותיו׃
23 באמונה הצפינו את משה אבותיו שלשה ירחים אהרי הולדו כראתם את הילד כי טוב הוא ולא יראו את מצות המלך׃
24 באמונה מאן משה כאשר גדל להקרא בן לבת פרעה׃
25 ויבחר לסבל את עני עם אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא׃
26 בחשבו את חרפת המשיח לעשר גדול מאצרות מצרים כי הביט אל הגמול׃
27 באמונה עזב את ארץ מצרים ולא ירא מחמת המלך כי היה כראה אשר איננו נראה ויתחזק׃
28 באמונה עשה את הפסח ונתינת הדם למען אשר לא יגע המשחית בבכוריהם׃
29 באמונה עברו את ים סוף ביבשה אשר נסו מצרים גם המה לעבר בו ויטבעו׃
30 באמונה נפלו חומות יריחו אחרי הקיפו אותן שבעת ימים׃
31 באמונה לא אבדה רחב הזונה עם הסוררים כי אספה את המרגלים אל ביתה בשלום׃
32 ומה אמר עוד הן תקצר לי העת אם אספר מעשי גדעון וברק ושמשון ויפתח ודוד ושמואל והנביאים׃
33 אשר באמונה כבשו ממלכות ופעלו צדק והשגו הבטחות וסכרו פי אריות׃
34 וכבו גבורת האש ונמלטו מפי החרב והתחזקו מחלים ועשו חיל במלחמה והפילו מחנות זרים׃
35 נשים לקחו מתחיה את מתיהן ואחרים רטשו בענוים ולא אבו להנצל למען יזכו לתחיה טובה ממנה׃
36 מהם נסו בתעלולים ובמכות וגם נמסרו לכבל ומסגר׃
37 נסקלו באבנים נסרו במגרה נבחנו ביסורים מתו לפי חרב וינעו עטופי עורת כבשים ועזים בחסר ובעצר רעה ויגון׃
38 אשר העולם לא היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ׃
39 וכל אלה אף היתה להם העדות בגלל אמונתם לא קבלו את ההבטחה׃
40 למען אשר לא ישלמו בלעדינו כי צפה לנו אלהים מקדם טובה יתרה׃
English:
"Great Examples of Faith
Faith shows the reality of what we hope for; it is the evidence of things we cannot see. Through their faith, the people in days of old earned a good reputation.
By faith we understand that the entire universe was formed at God’s command, that what we now see did not come from anything that can be seen.
It was by faith that Abel brought a more acceptable offering to God than Cain did. Abel’s offering gave evidence that he was a righteous man, and God showed his approval of his gifts. Although Abel is long dead, he still speaks to us by his example of faith.
It was by faith that Enoch was taken up to heaven without dying—“he disappeared, because God took him.” For before he was taken up, he was known as a person who pleased God. And it is impossible to please God without faith. Anyone who wants to come to him must believe that God exists and that he rewards those who sincerely seek him.
It was by faith that Noah built a large boat to save his family from the flood. He obeyed God, who warned him about things that had never happened before. By his faith Noah condemned the rest of the world, and he received the righteousness that comes by faith.
It was by faith that Abraham obeyed when God called him to leave home and go to another land that God would give him as his inheritance. He went without knowing where he was going. And even when he reached the land God promised him, he lived there by faith—for he was like a foreigner, living in tents. And so did Isaac and Jacob, who inherited the same promise. Abraham was confidently looking forward to a city with eternal foundations, a city designed and built by God.
It was by faith that even Sarah was able to have a child, though she was barren and was too old. She believed that God would keep his promise. And so a whole nation came from this one man who was as good as dead—a nation with so many people that, like the stars in the sky and the sand on the seashore, there is no way to count them.
All these people died still believing what God had promised them. They did not receive what was promised, but they saw it all from a distance and welcomed it. They agreed that they were foreigners and nomads here on earth. Obviously people who say such things are looking forward to a country they can call their own. If they had longed for the country they came from, they could have gone back. But they were looking for a better place, a heavenly homeland. That is why God is not ashamed to be called their God, for he has prepared a city for them.
It was by faith that Abraham offered Isaac as a sacrifice when God was testing him. Abraham, who had received God’s promises, was ready to sacrifice his only son, Isaac, even though God had told him, “Isaac is the son through whom your descendants will be counted.” Abraham reasoned that if Isaac died, God was able to bring him back to life again. And in a sense, Abraham did receive his son back from the dead.
It was by faith that Isaac promised blessings for the future to his sons, Jacob and Esau.
It was by faith that Jacob, when he was old and dying, blessed each of Joseph’s sons and bowed in worship as he leaned on his staff.
It was by faith that Joseph, when he was about to die, said confidently that the people of Israel would leave Egypt. He even commanded them to take his bones with them when they left.
It was by faith that Moses’ parents hid him for three months when he was born. They saw that God had given them an unusual child, and they were not afraid to disobey the king’s command.
It was by faith that Moses, when he grew up, refused to be called the son of Pharaoh’s daughter. He chose to share the oppression of God’s people instead of enjoying the fleeting pleasures of sin. He thought it was better to suffer for the sake of Christ than to own the treasures of Egypt, for he was looking ahead to his great reward. It was by faith that Moses left the land of Egypt, not fearing the king’s anger. He kept right on going because he kept his eyes on the one who is invisible. It was by faith that Moses commanded the people of Israel to keep the Passover and to sprinkle blood on the doorposts so that the angel of death would not kill their firstborn sons.
It was by faith that the people of Israel went right through the Red Sea as though they were on dry ground. But when the Egyptians tried to follow, they were all drowned.
It was by faith that the people of Israel marched around Jericho for seven days, and the walls came crashing down.
It was by faith that Rahab the prostitute was not destroyed with the people in her city who refused to obey God. For she had given a friendly welcome to the spies.
How much more do I need to say? It would take too long to recount the stories of the faith of Gideon, Barak, Samson, Jephthah, David, Samuel, and all the prophets. By faith these people overthrew kingdoms, ruled with justice, and received what God had promised them. They shut the mouths of lions, quenched the flames of fire, and escaped death by the edge of the sword. Their weakness was turned to strength. They became strong in battle and put whole armies to flight. Women received their loved ones back again from death.
But others were tortured, refusing to turn from God in order to be set free. They placed their hope in a better life after the resurrection. Some were jeered at, and their backs were cut open with whips. Others were chained in prisons. Some died by stoning, some were sawed in half, and others were killed with the sword. Some went about wearing skins of sheep and goats, destitute and oppressed and mistreated. They were too good for this world, wandering over deserts and mountains, hiding in caves and holes in the ground.
All these people earned a good reputation because of their faith, yet none of them received all that God had promised. For God had something better in mind for us, so that they would not reach perfection without us."
No comments:
Post a Comment