Hebrews:
הפרק 22
וילך דוד משם וימלט אל מערת עדלם וישמעו אחיו וכל בית אביו וירדו אליו שמה׃
2 ויתקבצו אליו כל איש מצוק וכל איש אשר לו נשא וכל איש מר נפש ויהי עליהם לשר ויהיו עמו כארבע מאות איש׃
3 וילך דוד משם מצפה מואב ויאמר אל מלך מואב יצא נא אבי ואמי אתכם עד אשר אדע מה יעשה לי אלהים׃
4 וינחם את פני מלך מואב וישבו עמו כל ימי היות דוד במצודה׃
5 ויאמר גד הנביא אל דוד לא תשב במצודה לך ובאת לך ארץ יהודה וילך דוד ויבא יער חרת׃
6 וישמע שאול כי נודע דוד ואנשים אשר אתו ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה וחניתו בידו וכל עבדיו נצבים עליו׃
7 ויאמר שאול לעבדיו הנצבים עליו שמעו נא בני ימיני גם לכלכם יתן בן ישי שדות וכרמים לכלכם ישים שרי אלפים ושרי מאות׃
8 כי קשרתם כלכם עלי ואין גלה את אזני בכרת בני עם בן ישי ואין חלה מכם עלי וגלה את אזני כי הקים בני את עבדי עלי לארב כיום הזה׃
9 ויען דאג האדמי והוא נצב על עבדי שאול ויאמר ראיתי את בן ישי בא נבה אל אחימלך בן אחטוב׃
10 וישאל לו ביהוה וצידה נתן לו ואת חרב גלית הפלשתי נתן לו׃
11 וישלח המלך לקרא את אחימלך בן אחיטוב הכהן ואת כל בית אביו הכהנים אשר בנב ויבאו כלם אל המלך׃
12 ויאמר שאול שמע נא בן אחיטוב ויאמר הנני אדני׃
13 ויאמר אלו שאול למה קשרתם עלי אתה ובן ישי בתתך לו לחם וחרב ושאול לו באלהים לקום אלי לארב כיום הזה׃
14 ויען אחימלך את המלך ויאמר ומי בכל עבדיך כדוד נאמן וחתן המלך וסר אל משמעתך ונכבד בביתך׃
15 היום החלתי לשאול לו באלהים חלילה לי אל ישם המלך בעבדו דבר בכל בית אבי כי לא ידע עבדך בכל זאת דבר קטן או גדול׃
16 ויאמר המלך מות תמות אחימלך אתה וכל בית אביך׃
17 ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו סבו והמיתו כהני יהוה כי גם ידם עם דוד וכי ידעו כי ברח הוא ולא גלו את אזנו ולא אבו עבדי המלך לשלח את ידם לפגע בכהני יהוה׃
18 ויאמר המלך לדויג סב אתה ופגע בכהנים ויסב דויג האדמי ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא שמנים וחמשה איש נשא אפוד בד׃
19 ואת נב עיר הכהנים הכה לפי חרב מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק ושור וחמור ושה לפי חרב׃
20 וימלט בן אחד לאחימלך בן אחטוב ושמו אביתר ויברח אחרי דוד׃
21 ויגד אביתר לדוד כי הרג שאול את כהני יהוה׃
22 ויאמר דוד לאביתר ידעתי ביום ההוא כי שם דויג האדמי כי הגד יגיד לשאול אנכי סבתי בכל נפש בית אביך׃
23 שבה אתי אל תירא כי אשר יבקש את נפשי יבקש את נפשך כי משמרת אתה עמדי׃
English:
"David at the Cave of Adullam
So David left Gath and escaped to the cave of Adullam. Soon his brothers and all his other relatives joined him there. Then others began coming—men who were in trouble or in debt or who were just discontented—until David was the captain of about 400 men.
Later David went to Mizpeh in Moab, where he asked the king, “Please allow my father and mother to live here with you until I know what God is going to do for me.” So David’s parents stayed in Moab with the king during the entire time David was living in his stronghold.
One day the prophet Gad told David, “Leave the stronghold and return to the land of Judah.” So David went to the forest of Hereth.
The news of his arrival in Judah soon reached Saul. At the time, the king was sitting beneath the tamarisk tree on the hill at Gibeah, holding his spear and surrounded by his officers.
“Listen here, you men of Benjamin!” Saul shouted to his officers when he heard the news. “Has that son of Jesse promised every one of you fields and vineyards? Has he promised to make you all generals and captains in his army? Is that why you have conspired against me? For not one of you told me when my own son made a solemn pact with the son of Jesse. You’re not even sorry for me. Think of it! My own son—encouraging him to kill me, as he is trying to do this very day!”
Then Doeg the Edomite, who was standing there with Saul’s men, spoke up. “When I was at Nob,” he said, “I saw the son of Jesse talking to the priest, Ahimelech son of Ahitub. Ahimelech consulted the Lord for him. Then he gave him food and the sword of Goliath the Philistine.”
The Slaughter of the Priests
King Saul immediately sent for Ahimelech and all his family, who served as priests at Nob. When they arrived, Saul shouted at him, “Listen to me, you son of Ahitub!”
“What is it, my king?” Ahimelech asked.
“Why have you and the son of Jesse conspired against me?” Saul demanded. “Why did you give him food and a sword? Why have you consulted God for him? Why have you encouraged him to kill me, as he is trying to do this very day?”
“But sir,” Ahimelech replied, “is anyone among all your servants as faithful as David, your son-in-law? Why, he is the captain of your bodyguard and a highly honored member of your household! This was certainly not the first time I had consulted God for him! May the king not accuse me and my family in this matter, for I knew nothing at all of any plot against you.”
“You will surely die, Ahimelech, along with your entire family!” the king shouted. And he ordered his bodyguards, “Kill these priests of the Lord, for they are allies and conspirators with David! They knew he was running away from me, but they didn’t tell me!” But Saul’s men refused to kill the Lord’s priests.
Then the king said to Doeg, “You do it.” So Doeg the Edomite turned on them and killed them that day, eighty-five priests in all, still wearing their priestly garments. Then he went to Nob, the town of the priests, and killed the priests’ families—men and women, children and babies—and all the cattle, donkeys, sheep, and goats.
Only Abiathar, one of the sons of Ahimelech, escaped and fled to David. When he told David that Saul had killed the priests of the Lord, David exclaimed, “I knew it! When I saw Doeg the Edomite there that day, I knew he was sure to tell Saul. Now I have caused the death of all your father’s family. Stay here with me, and don’t be afraid. I will protect you with my own life, for the same person wants to kill us both.”
No comments:
Post a Comment