Hebrews:
הפרק 21
ויהי אחרי כן ויסף ישוע הגלות אל תלמידיו על ים טיבריה וכה נגלה אליהם׃
2 שמעון פטרוס ותומא הנקרא דידומוס ונתנאל מקנה אשר בארץ הגליל ובני זבדי ועוד שנים אחרים מתלמידיו ישבו יחדו׃
3 ויאמר אליהם שמעון פטרוס הנני הלך לדיג ויאמרו אליו גם אנחנו נלך עמך ויצאו וימהרו לרדת אל האניה ובלילה ההוא לא אחזו מאומה׃
4 הבקר אור וישוע עמד על שפת הים ולא ידעו התלמידים כי ישוע הוא׃
5 ויאמר אליהם ישוע בני היש לכם אכל מאומה ויענו אתו אין׃
6 ויאמר להם השליכו המכמרת מימין לאניה ותמצאו וישליכו ולא יכלו עוד למשך אתה מרב הדגים׃
7 ויאמר התלמיד ההוא אשר ישוע אהבו אל פטרוס זה הוא האדון ויהי כשמע שמעון פטרוס כי הוא האדון ויחגר את מעילו כי עירום היה ויתנפל אל הים׃
8 והתלמידים הנשארים באו בספינה כי לא הרחיקו מן היבשה כי אם כמאתים אמה וימשכו את המכמרת עם הדגים׃
9 ויהי כצאתם אל היבשה ויראו שם גחלי אש ערוכים ודגים עליהם ולחם לאכל׃
10 ויאמר אליהם ישוע הביאו הלם מן הדגים אשר אחזתם עתה׃
11 ויעל שמעון פטרוס וימשך את המכמרת אל היבשה והיא מלאה דגים גדולים מאה וחמשים ושלשה ולא נקרעה המכמרת אף כי רבים היו׃
12 ויאמר אליהם ישוע באו ברו לחם ואין גם אחד בתלמידים אשר מלאו לבו לשאל אתו מי אתה כי ידעו אשר הוא האדון׃
13 ויבא ישוע ויקח את הלחם ויתן להם וגם את הדגים׃
14 וזאת היא הפעם השלישית אשר נגלה ישוע אל תלמידיו אחרי קומו מעם המתים׃
15 ויהי אחרי אכלם אמר ישוע אל שמעון פטרוס שמעון בן יונה התאהב אתי יותר מאלה ויאמר אליו כן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו רעה את טלאי׃
16 ויאמר אליו עוד הפעם שמעון בן יונה התאהב אתי ויאמר אליו כן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו נהג את צאני׃
17 ויאמר אליו פעם שלישית שמעון בן יונה התאהב אתי ויתעצב פטרוס על כי אמר אליו בשלישית התאהב אתי ויאמר אליו אדני את כל אתה יודע וידעת כי אהבתיך ויאמר אליו ישוע רעה את צאני׃
18 אמן אמן אני אמר לך בהיותך צעיר לימים אתה חגרת את עצמך ותלך אל אשר חפצת והיה כאשר תזקן ופרשת כפיך ואחר יחגרך ונשאך אל אשר לא תחפץ׃
19 וכל זאת דבר לרמז על המיתה אשר יכבד בה את האלהים ויהי ככלותו לדבר ויאמר אליו לך אחרי׃
20 ויפן פטרוס וירא את התלמיד אשר ישוע אהבו הלך אחריהם הוא הנפל על לבו בעת הסעודה וגם שאל אדני מי הוא זה אשר ימסרך׃
21 ויהי בראות אתו פטרוס ויאמר אל ישוע אדני וזה מה הוא׃
22 ויאמר אליו ישוע אם חפצי כי ישאר עד באי מה לך ולזאת אתה לך אחרי׃
23 על כן יצא הדבר הזה בין האחים כי התלמיד ההוא לא ימות וישוע לא אמר לו כי לא ימות אך אמר אם חפצי כי ישאר עד באי מה זה לך׃
24 זה הוא התלמיד המעיד על אלה ואשר כתב כל זאת וידענו כי עדותו נאמנה׃
25 ויש עוד מעשים רבים אחרים אשר עשה ישוע ואם יכתבו כלם לאחד אחד אחשבה כי גם העולם כלו לא יכיל את הספרים אשר יכתבו אמן׃
English:
"Epilogue: Jesus Appears to Seven Disciples
Later, Jesus appeared again to the disciples beside the Sea of Galilee. This is how it happened. Several of the disciples were there—Simon Peter, Thomas (nicknamed the Twin), Nathanael from Cana in Galilee, the sons of Zebedee, and two other disciples.
Simon Peter said, “I’m going fishing.”
“We’ll come, too,” they all said. So they went out in the boat, but they caught nothing all night.
At dawn Jesus was standing on the beach, but the disciples couldn’t see who he was. He called out, “Fellows, have you caught any fish?”
“No,” they replied.
Then he said, “Throw out your net on the right-hand side of the boat, and you’ll get some!” So they did, and they couldn’t haul in the net because there were so many fish in it.
Then the disciple Jesus loved said to Peter, “It’s the Lord!” When Simon Peter heard that it was the Lord, he put on his tunic (for he had stripped for work), jumped into the water, and headed to shore. The others stayed with the boat and pulled the loaded net to the shore, for they were only about a hundred yards from shore. When they got there, they found breakfast waiting for them—fish cooking over a charcoal fire, and some bread.
“Bring some of the fish you’ve just caught,” Jesus said. So Simon Peter went aboard and dragged the net to the shore. There were 153 large fish, and yet the net hadn’t torn.
“Now come and have some breakfast!” Jesus said. None of the disciples dared to ask him, “Who are you?” They knew it was the Lord. Then Jesus served them the bread and the fish. This was the third time Jesus had appeared to his disciples since he had been raised from the dead.
After breakfast Jesus asked Simon Peter, “Simon son of John, do you love me more than these?”
“Yes, Lord,” Peter replied, “you know I love you.”
“Then feed my lambs,” Jesus told him.
Jesus repeated the question: “Simon son of John, do you love me?”
“Yes, Lord,” Peter said, “you know I love you.”
“Then take care of my sheep,” Jesus said.
A third time he asked him, “Simon son of John, do you love me?”
Peter was hurt that Jesus asked the question a third time. He said, “Lord, you know everything. You know that I love you.”
Jesus said, “Then feed my sheep.
“I tell you the truth, when you were young, you were able to do as you liked; you dressed yourself and went wherever you wanted to go. But when you are old, you will stretch out your hands, and others will dress you and take you where you don’t want to go.” Jesus said this to let him know by what kind of death he would glorify God. Then Jesus told him, “Follow me.”
Peter turned around and saw behind them the disciple Jesus loved—the one who had leaned over to Jesus during supper and asked, “Lord, who will betray you?” Peter asked Jesus, “What about him, Lord?”
Jesus replied, “If I want him to remain alive until I return, what is that to you? As for you, follow me.” So the rumor spread among the community of believers that this disciple wouldn’t die. But that isn’t what Jesus said at all. He only said, “If I want him to remain alive until I return, what is that to you?”
This disciple is the one who testifies to these events and has recorded them here. And we know that his account of these things is accurate.
Jesus also did many other things. If they were all written down, I suppose the whole world could not contain the books that would be written."
No comments:
Post a Comment