Hebrews:
הפרק 22
ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃
2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃
3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃
4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃
5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃
6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃
7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃
8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃
9 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃
10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃
11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃
12 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃
13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃
15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃
16 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃
17 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃
18 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃
19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃
20 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃
21 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃
22 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃
23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃
24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃
25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃
26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃
27 ואחרי כלם מתה גם האשה׃
28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃
29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃
30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃
31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃
32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃
33 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃
34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃
35 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃
36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃
37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃
38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃
39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃
40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃
41 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃
42 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃
43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃
44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃
46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃
English:
"Parable of the Great Feast
Jesus also told them other parables. He said, “The Kingdom of Heaven can be illustrated by the story of a king who prepared a great wedding feast for his son. When the banquet was ready, he sent his servants to notify those who were invited. But they all refused to come!
“So he sent other servants to tell them, ‘The feast has been prepared. The bulls and fattened cattle have been killed, and everything is ready. Come to the banquet!’ But the guests he had invited ignored them and went their own way, one to his farm, another to his business. Others seized his messengers and insulted them and killed them.
“The king was furious, and he sent out his army to destroy the murderers and burn their town. And he said to his servants, ‘The wedding feast is ready, and the guests I invited aren’t worthy of the honor. Now go out to the street corners and invite everyone you see.’ So the servants brought in everyone they could find, good and bad alike, and the banquet hall was filled with guests.
“But when the king came in to meet the guests, he noticed a man who wasn’t wearing the proper clothes for a wedding. ‘Friend,’ he asked, ‘how is it that you are here without wedding clothes?’ But the man had no reply. Then the king said to his aides, ‘Bind his hands and feet and throw him into the outer darkness, where there will be weeping and gnashing of teeth.’
“For many are called, but few are chosen.”
Taxes for Caesar
Then the Pharisees met together to plot how to trap Jesus into saying something for which he could be arrested. They sent some of their disciples, along with the supporters of Herod, to meet with him. “Teacher,” they said, “we know how honest you are. You teach the way of God truthfully. You are impartial and don’t play favorites. Now tell us what you think about this: Is it right to pay taxes to Caesar or not?”
But Jesus knew their evil motives. “You hypocrites!” he said. “Why are you trying to trap me? Here, show me the coin used for the tax.” When they handed him a Roman coin, he asked, “Whose picture and title are stamped on it?”
“Caesar’s,” they replied.
“Well, then,” he said, “give to Caesar what belongs to Caesar, and give to God what belongs to God.”
His reply amazed them, and they went away.
Discussion about Resurrection
That same day Jesus was approached by some Sadducees—religious leaders who say there is no resurrection from the dead. They posed this question: “Teacher, Moses said, ‘If a man dies without children, his brother should marry the widow and have a child who will carry on the brother’s name.’ Well, suppose there were seven brothers. The oldest one married and then died without children, so his brother married the widow. But the second brother also died, and the third brother married her. This continued with all seven of them. Last of all, the woman also died. So tell us, whose wife will she be in the resurrection? For all seven were married to her.”
Jesus replied, “Your mistake is that you don’t know the Scriptures, and you don’t know the power of God. For when the dead rise, they will neither marry nor be given in marriage. In this respect they will be like the angels in heaven.
“But now, as to whether there will be a resurrection of the dead—haven’t you ever read about this in the Scriptures? Long after Abraham, Isaac, and Jacob had died, God said, ‘I am the God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob.’ So he is the God of the living, not the dead.”
When the crowds heard him, they were astounded at his teaching.
The Most Important Commandment
But when the Pharisees heard that he had silenced the Sadducees with his reply, they met together to question him again. One of them, an expert in religious law, tried to trap him with this question: “Teacher, which is the most important commandment in the law of Moses?”
Jesus replied, “‘You must love the Lord your God with all your heart, all your soul, and all your mind.’ This is the first and greatest commandment. A second is equally important: ‘Love your neighbor as yourself.’ The entire law and all the demands of the prophets are based on these two commandments.”
Whose Son Is the Messiah?
Then, surrounded by the Pharisees, Jesus asked them a question: “What do you think about the Messiah? Whose son is he?”
They replied, “He is the son of David.”
Jesus responded, “Then why does David, speaking under the inspiration of the Spirit, call the Messiah ‘my Lord’? For David said,
‘The Lord said to my Lord,
Sit in the place of honor at my right hand
until I humble your enemies beneath your feet.’
Since David called the Messiah ‘my Lord,’ how can the Messiah be his son?”
No one could answer him. And after that, no one dared to ask him any more questions."
No comments:
Post a Comment